דניאל דדון, ישראלי בן 48 המתגורר כיום בישראל, הודה בבית משפט פדרלי בניו ג'רזי כי הונה את הממשל האמריקני בסכום של יותר מ-3.2 מיליון דולר באמצעות תוכנית הסיוע לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה. דדון, שהתגורר בעבר בניו ג'רזי, ניצל את תוכנית ההלוואות להגנת המשכורות (PPP) שהוקמה בתקופת המשבר, והשיג במרמה מיליוני דולרים תוך שימוש במסמכים מזויפים, דיווחים כוזבים על מספר עובדים והעברות כספים חשודות.
לפי משרד המשפטים האמריקאי, בין אפריל 2020 לאוגוסט 2022, דדון ביצע הונאה שיטתית ומתוחכמת כדי להשיג הלוואות עבור העסקים שבבעלותו בניו ג'רזי. הוא הגיש בקשות כוזבות ומטעות, ולאחר קבלת כספי ההלוואות, ניסה להשאיר את הכסף בידיו באמצעות הגשת בקשות שקריות למחילת ההלוואות.
"הנאשם ניצל באופן ציני תוכנית שנועדה לסייע לעסקים אמריקאיים אמיתיים לשרוד את המשבר הכלכלי של מגפת הקורונה," אמר התובע הפדרלי האחראי על התיק. "הונאה שכזו לא רק גוזלת כספי משלם המיסים האמריקאי אלא גם פוגעת בעסקים לגיטימיים שנזקקו לסיוע אמיתי."
"הנאשם ניצל באופן ציני תוכנית שנועדה לסייע לעסקים אמריקאיים אמיתיים לשרוד את המשבר הכלכלי של מגפת הקורונה," אמר התובע הפדרלי האחראי על התיק. "הונאה שכזו לא רק גוזלת כספי משלם המיסים האמריקאי אלא גם פוגעת בעסקים לגיטימיים שנזקקו לסיוע אמיתי". בתמונה: דניאל דדון
על פי כתב האישום, דדון החל את פעילותו העבריינית באפריל 2020, כאשר הגיש בקשה ראשונה להלוואה בשם חברת Seldat Distribution שבבעלותו. בבקשה זו, הצהיר כי החברה מעסיקה כ-400 עובדים, למרות שבדיקה מול רשויות המס האמריקניות העלתה כי באותה תקופה היו לחברה רק 97 עובדים.
דדון טען כי ההוצאות החודשיות של החברה על שכר עומדות על כ-850 אלף דולר, דבר שזיכה את העסק בהלוואה של יותר מ-2.1 מיליון דולר. מיד לאחר קבלת הכסף, העביר דדון את כל הסכום לחשבון של חברה נוספת בבעלותו בשם Seldat Fashion.
כאשר נדרש להוכיח את השימוש בכספים ולבקש מחיקת החוב, זייף דדון מסמכים נוספים, כולל דפי חשבון שמציגים תשלומי שכירות שלא בוצעו והסכמים עם עובדים שלא היו קיימים בפועל. לפי משרד המשפטים, כתוצאה מהונאה זו נמחק חלק מההלוואה, אולם הסכום שלא נמחק לא הוחזר עד היום.
בהמשך הגיש דדון בקשות נוספות להלוואות PPP עבור חברות נוספות שבבעלותו - ובהן DG Distriservices ו-Seldat Staffing. גם בבקשות הללו, לפי משרד המשפטים, הופיעו מסמכים מזויפים: הצהרות כוזבות על מספר העובדים, טופסי מס פדרליים שמעולם לא הוגשו לרשות המיסים האמריקנית ומסמכים שעברו מניפולציות דיגיטליות כדי להיראות אותנטיים. באחת הפעמים אף זייף מכתב חתום של רואה חשבון מניו ג'רזי, שנועד לאשר בדיעבד את זכאות העסק למחיקת ההלוואה.
חלק מהכספים שהתקבלו במסגרת ההונאה הועברו לחשבונות במדינות אחרות, כולל וייטנאם וקנדה, כדי לטשטש את מקור הכספים ולהקשות על רשויות החוק לאתרם. המסמכים שהוגשו לבית המשפט כוללים גם סעיף שמאפשר לממשל הפדרלי לחלט את רכושו של דדון, כולל כל נכס שנרכש מהכסף שהתקבל במרמה.
"משרד המשפטים יעשה ככל יכולתו כדי לוודא שכספי משלמי המיסים האמריקאים, שנועדו לסייע לעסקים שנפגעו במהלך המגפה, יוחזרו לאוצר הציבורי," אמר בכיר במשרד המשפטים האמריקאי, והוסיף כי "ההרתעה בתיקים כאלה היא קריטית למניעת הונאות דומות בעתיד."
דדון טען כי ההוצאות החודשיות של החברה על שכר עומדות על כ-850 אלף דולר, דבר שזיכה את העסק בהלוואה של יותר מ-2.1 מיליון דולר. מיד לאחר קבלת הכסף, העביר דדון את כל הסכום לחשבון של חברה נוספת בבעלותו בשם Seldat Fashion
דדון הודה בשתי עבירות חמורות: הונאה בנקאית והלבנת הון. לפי החוק האמריקני, העונש על הונאה בנקאית עלול להגיע עד ל-30 שנות מאסר וקנס של מיליון דולר (או פי שניים מהנזק שנגרם לקורבן), ואילו העונש על הלבנת הון עומד על עד 10 שנות מאסר וקנס של 250 אלף דולר לפחות.
גזר דינו של דדון צפוי להינתן ב-13 באוגוסט 2025 בבית המשפט הפדרלי בטרנטון, ניו ג'רזי. מומחים משפטיים מעריכים כי דדון צפוי לעונש מאסר משמעותי, לאור החומרה של העבירות והיקף ההונאה.
"בניגוד לישראל, מערכת המשפט האמריקאית נוקשה במיוחד כלפי עבריינים כלכליים," אמר עו"ד ישראלי המתמחה בהסגרות לארה"ב, שביקש שלא להזדהות. "בארה"ב אין 'ניכוי שליש' כמו בישראל, ובית הסוהר הפדרלי הוא מוסד קשוח בהרבה מבתי הכלא בישראל."
בתגובות ברשתות החברתיות בישראל הביעו רבים ביקורת על התנהגותו של דדון, בטענה שמעשיו עלולים לעורר אנטישמיות. "כדי למנוע אנטישמיות, מדינת ישראל חייבת להעניש בצורה אגרסיבית אנשים כאלה ובוודאי לא לתת להם מקלט," כתב אחד המגיבים.
מספר משפטנים ציינו כי ישראל נוהגת להסגיר עבריינים לארה"ב, וסביר להניח שאם הרשויות האמריקאיות יבקשו את הסגרתו, שר המשפטים יחתום על צו ההסגרה.
עורך דינו של דדון לא השיב לפניות לבקשת תגובה. סביר להניח כי הוא ירצה עונש מאסר משמעותי בארצות הברית, שכן האמריקאים לא נוהגים להתפשר בתיקי הונאה חמורים, במיוחד כאלה הנוגעים לניצול כספי סיוע ממשלתיים בזמן משבר לאומי.