

מי שעומדים מאחורי המחקר המקיף הם אנשי פיקוד התובלה של ארצות הברית (United States Transportation Command) וחוקרי הסוכנות הצבאית לפרויקטים מחקריים מתקדמים (DARPA).
הם השתמשו בשני מטוסים נוסעים גדולים (767 ו-777) הוצאו משירות באופן זמני, בעקבות המשבר, ע"י יונייטד איירליינס, והתקינו בהם מאות בובות אדם וחיישנים. התוצאה? הסיכויים להידבקות נמוכים ביותר, בייחוד אם כולם חובשים מסכות לאורך הטיסה.
"אף ארגון ואף חוקרים לא הצליחו לבצע מחקר כה מקיף ויסודי, שעקף אחרי אירוסול וטיפול רוק שעלולות להפיץ את הנגיף. כעת ישנם נתונים, וחברות התעופה יכולות להשתמש בהם כדי לגבש מדיניות כזו או אחרת", הסביר אריק ואן-גייסון מ-DARPA.

באופן רשמי, מטרת המחקר הייתה לבחון האם יש דרך מסוימות - למשל חסימת שורת מושבים שלמה - כדי לצמצם את סיכויי ההידבקות. היות שמדובר במחקר צבאי, הוא הוכן בעיקר כדי לבחון את הנושא עבור חיילים, אולם ניתן ליישם את המסקנות גם בטיסות נוסעים.
ואן-גייסון הסביר שהמחקר ביקש לבחון כיצד טיפות הנשימה עוברות במטוס לאחר שאדם משתעל או מתעטש, ועל כן לאחת הבובות חובר מכשיר שמדמה פיזור של טיפות רוק. לשאר הבובות חוברו חיישנים לבדוק את "רמת ההידבקות", כאשר חלקן "חבשו מסכה", וחלקן לא. מסקנות המחקר מצביעות על כך שסיכויי ההידבקות הגבוהים ביותר היו בקרב אלו שישבו באותה שורת מושבים, ובשורה שלפני ה"בובה החולה".
אך גם בקרב המושבים הסמוכים, המחקר מצא שחלקיקי הרוק התפזרו בכ-99% עד להגעתם ל"שאר הנוסעים". דהיינו, גם אם מדובר בחולה קורונה שמשתעל או מתעטש, רק שהות בקרבתו ובתוך המטוס במשך יומיים שלמים תביא להדבקה של נוסעים אחרים.
המחקר אף מצא ש-95% מטיפות הרוק נחסמו ע"י מסכות, ועל כן מומלץ שלא להוריד את המסכה במהלך הטיסה.
את המחקר המלא ניתן למצוא כאן.