דעה: המלחמה רק החלה - עכשיו ברור שהעיתונאים והפוליטיקאים הימנים נעצו סכין עמוק בגבו של הנשיא ובלב העם האמריקני

* גילוי נאות: זהו מאמר שנכתב בעטו של פטריוט וסופר אמריקני - לא של עיתונאי חצר.

מאז יום שלישי, בעודי חוצה את כבישי מזרח ארה"ב, כל פטריוט שנקרה בדרכי מודיע בפני בצער מלא בושה ועצב כי - "הבחירות נגנבו".

כריס, ותיק מלחמת ויאטנם, תופס אותי בבית הקפה ומודיע לי, שבוע לפני Veterans Day כי אינו מבין מדוע נלחם בשביל ארצו, בעוד מיסטי, מלצרית בגיל העמידה מבית הוואפל המקומי, מוזגת את הקפה ומודיעה בצער שארצות הברית בדרך לקרע בלתי נמנע.

עתה, לא רק "פשוטי עם" אלא גם לכל היסטוריון בר דעת ברור, כי עוגמת הנפש אינה בשל ההתנהלות השערורייתית של המרכזים האורבניים ששוב לצערי הייתי הבודד להתריע מראש על מעלליהם - אלא דווקא בשל בגידת רפובליקנים בכירים ככריסטי ורוביו שהחליטו לחבור לקושרים במחטף הבחירות הגדול בהיסטוריה האמריקנית.

כריסטי ורוביו, השמנה והסלתה של המפלגה הרפובליקנית בחרו לשוב לחיק מסדר הקוקטיילים המדושן ולנעוץ סכין "שמרנית" וושינגטונית בלב העם האמריקני ובגבה של הדמוקרטיה האמריקנית.

אכן, הרפובליקנים התובעים מהנשיא 'להכיר בתוצאות הבחירות', מעידים על הדיל הסמוי אם תרצו, בין ה-RNC (הרפובליקני) וה-DNC (הדמוקרטי) - 'הסנאט תמורת הבית הלבן', אשר נועד לרצות את האוליגרכים הימנים שלאחר שנת חורף ארוכה החלו זוחלים מחוץ למחילותיהם.

אין ספק, במערכה על הצדק האמריקני נותר הנשיא בודד, מבצר אחרון של הדמוקרטיה האמריקנית - וכשבקרוב הקטסטרופה המביכה הזו תגיע לבית המשפט העליון, לעניות דעתי הוא יורה על בחירות מחודשות במספר מדינות מפתח לאור הידיעה שבפנסילבניה, בנבדה ובמישיגן, עמלו היועצים המשפטיים על שינוי תקנות הבחירות לאורך הקיץ האחרון בלא הסכמת בתי המחוקקים ובניגוד לחוקה האמריקנית הדורשת אישור של בתי מחוקקים לתקנות שכאלה.

לאור א. שינויי התקנות

ב. הקושי לספק גישה לתחנטת הצבעה עבור אנשי המפלגה הרפובליקנית כמתבקש בחוקות המדינות

לצד ג. מספר 'מלשינים מבפנים' אשר דיווחו על 'תקלות' במכונות הצבעה נראה כי למרות התנגדות ענקיות הטכנולוגיה, הוליווד, האקדמיה, התקשורת '''הימנית''', העולם יוכרח להכיר בצדק - בינתיים עורכי הדין של הנשיא שומרים את הקלפים קרוב לחזה.

ואתם, קוראיי היקרים, אנא חשבו על כך שבליל ה-3 בנובמבר הנשיא טרמאפ הוביל בכל אחת ממדינות המפתח החשובות מלבד מינסוטה ואריזונה (צמד מדינות שלא באמת היו חשובות בדרך ל-270).
ולפתע אחת אחרי השנייה, כמו בטור הנדסי מושלם, הוא החל לאבד את יתרונו עד למצב שבו הוא נמצא מפגר בכולן מלבד צפון קרוליינה שגם בה קולות חדשים אמורים להגיע בקרוב - אני לא מופתע שהמחטף התרחש - אני מופתע שהוא נעשה לאור יום בצורה כה בוטה.

אז, ענו לי אתם, מה הסיכוי שהמדינות היחידות שבהן לא הוחלטה זהות המנצח תהינה כולן מדינות מפתח ? ולאחר מכן מה הסיכוי שבכול אחת מהמדינות האלה ידובר על 'קולות שהגיעו מאוחר' ? ולאחר מכן ושבכל אחת ממדינות מפתח אלה, בהן הקולות הגיעו מאוחר, בכולן יעבור היתרון מהנשיא ליריבו הדמוקרטי? ושבכל אחת ממדינות אלה ישנה היסטוריה ארוכה של תלונות על אי סדרים במרכזים העירוניים? ושבכמה מהערים המרכזיות שבמדינות אלה כגון דטרויט, ופילדלפיה ומילווקי קיימת היסטוריה דמוקרטית שכזו? ושבכל אחת ממדינות המפתח האלה לפתע החלו שינויי נהלים בקיץ האחרון?

כשבמקביל לכל זאת בעוד הרפובליקנים זוכים במושבי סנאט במדינות אלה - באורח פלא דווקא במושב הנשיאות הם נוחלים מפלה?

אמש, מי שבכלל היה מוכן לצפות בתעמולה הדמוקרטית המשודרת בערוץ פוקס ניוז, הבחין כי היחיד שראה לנכון ששינויי הנהלים בנבדה, פנסילבניה, ומישיגן שהתרחשו בחודשים האחרונים שבטרם הבחירות הארציות, תוך שנעשו באמצעות עקיפה בוטה, ברוטאלית, ושערורייתית של בתי המחוקקים והסנאט שבמדינות אלה, ותוך הוראה ממושלים דמוקרטים מעוררת סימני שאלה קשים.

אלה, בצד חשדות לזיופי קולות דואר שנשמעו מפי הנשיא עצמו ומפי עורכי דינו שדובבו רק על ידי שון האניטי ומארק לוין שדיברו את האמת האובייקטיבית. הקרה. הסטטיסטית. והאכזרית בנוגע לבחירות 2020.

הצביעות של ראשי המפלגה הרפובליקנית הקוראים לנשיא 'לקבל את תוצאות הבחירות' מרתיחת דם בהתחשב בכך שבמשך 4 שנים לא היה יום או לילה בה המפלגה הדמוקרטית לא ביקשה לסכל את נשיאות דונלד ג'ון טראמפ - אשר נבחר בצורה ישרה ודמוקרטית.

ועתה, הפלא ופלא, כשאנו רואים תריסים מוגפים בתחנות הצבעה בדטרויט, משקיפים שמותר להם לעמוד במרחק של 100 רגל מהמעטפות בפילדלפיה, ומהפך לחלוטין מופרך בג'ורג'יה - מצפים הם מהנשיא פשוט לסגת ולוותר על שקיפות הבחירות?. מזעזע.

לא היה יום אחד מאז קיץ 2016 בו הנשיא האמריקני לא ניצב למול מתפקה מתוזמרת מצד מפלגה שהפכה למנגנון פשע ושמעולם לא קיבלה את החלטת הבוחר - ועתה, לאחר שבית המשפט העליון של ארצות הברית כבר הורה להפריד את הקולות בפנסילבניה מאלה שלאחר ערב ה-3 בנובמבר משאר הקולות, ולאחר שהנשיא ועשרות מליוני תומכיו חשים מרומים - לפתע מבקשים מהפטריוטים ומהנשיא להכיר בתוצאות.

גם לורה אינגראהם, מגישת ערוץ פוקס ניוז עדיין לא סגורה על עצמה אם היא מקבלת או לא את תוצאות הבחירות האלה, ובעיניה אפשר לראות היה אמש אדם אשר מכר את נשמתו בעודו מדבר על "ההישגים שלא יעלמו של הנשיא טראמפ" - אכן, מביך לראות אדם המוכר את נפשו בשידור חי לאומה שלמה - זה בסדר, אין לה את הרייטינג של טאקר קרלסון או שון האניטי - והיא לא תוותר על המיליונים.

אגב, הבוקר בערוץ 'השמרני' של אמריקה כבר היה ברור מי הנשיא הבא - ג'ו ביידן.

אמש במסעדה כשרה בצפון מזרח פנסילבניה הגיע מייק, האיש החמוש בבית החב"ד המקומי שאמר כי הנשיא לא יוכל להתבצר בבית הלבן שכן באמריקה אפשר לגנוב בחירות, אך אי אפשר להפר צווי בית משפט. 

הוא דיבר על מחטף - לידו ישב ג'רי הנמנע להתפלל במניין מאז הקורונה שהביע אף הוא הלם ותרעומת - בינתיים בבית הוואפל מיסטי הגישה פאי תפוחים - הדבר האחרון השפוי, היציב, והבטוח האחרון שנותר באמריקה - כשבמקביל באריזונה, נבדה, ופנסילבניה - השאלה הנותרת היחידה היא האם העם האמריקני יהיה מוכן להילחם בשביל הנשיא רק בקלפי או גם ברחובות.

מיסטי אומרת ''נהיה לנו נוח אז איננו נלחמים - אנו אומרים לעמים אחרים להילחם על חירותם אך איננו נלחמים על שלנו''

וזו היא האמת.