בדומה למשפחות רבות ברחבי דרום קליפורניה וארה"ב כולה, גם בני משפחת איסקנדר מווסטלייק וילג' חיפשו אחר דרכים יצירתיות להפיג את השעמום עבור ארבעת ילדיהם. זה היה סוף חודש ספטמבר, והחום הכבד שהורגש לאורך כל שעות היום הוחלף ברוח נעימה.
מגבלות הקורונה הובילו לסגירת מרבית מקומות הבילוי והאטרקציות, ועל כן ההורים החליטו לצאת לטייל בעיר. בזמן שההורים לקחו את שני הילדים הקטנים, כולל תינוק בעגלה, האחים הגדולים יותר במשפחה - ג'ייקוב בן ה-8 ומארק בן ה-11 - רכבו על האופניים. איש לא תיאר לעצמו את גודל האסון שעומד להתרחש.
ד"ר פיטר גרוסמן ואשתו רבקה, שנעצרה בחשד להריגה ונהיגה תחת השפעת אלכוהול. משמאל: מכונית המרצדס שלה לאחר התאונה (צילום: משרד השריף במחוז לוס אנג'לס)
לא רחוק מהמקום שבו ששת חברי המשפחה צעדו יחדיו, רבקה גרוסמן בת ה-57 נכנסה למכונית המרצדס היוקרתית שלה. בעלה הוא מנתח פלסטי מוכר, ד"ר פיטר גרוסמן, שאביו הקים את Grossman Burn Foundation (מרפאה בקלבסס לטיפול בכוויות קשות), והיא ובעלה ניהלו את הארגון בשנים האחרונות.
השניים התגוררו בשכונת הידן הילס היוקרתית, לצד שחקנים ומפורסמים כמו קים קרדשיאן, קניה ווסט, ויל סמית' וקלואי קרדשיאן.
במשטרה לא יודעים לומר בדיוק מה גרוסמן עשתה בערב ה-29 בספטמבר, אך כן ידוע שהיא שתתה כמות גדולה של אלכוהול. זה לא מנע ממנה לעלות על ההגה ולדהור ברחובות וסטלייק וילג'. בסביבות השעה 7:00 בערב, מכונית המרצדס נסעה במהירות גבוהה במיוחד. מדובר באזור שבו רכבים נוטים לנסוע במהירות גבוהה במעט מהמותר, אך בדיעבד עדי ראייה סיפרו שרכבה של גרוסמן נסע במהירות גבוהה עוד יותר.
האסון אירע פחות משתי דקות לאחר מכן, בסמוך לצומת הרחובות טרואיפו קניון וסאדל מאונטאון. ג'ייקוב ומארק חצו את הכביש במעבר חצייה, כאשר ההורים ושני הילדים הקטנים הנוספים נמצאים במרחק של מטרים ספורים. אם המשפחה הספיקה להגן על שני הילדים הקטנים ולהחזיר אותם למדרכה, אך המרצדס של גרוסמן פגעה ישירות בשני האחים הגדולים.
פרמדיקים שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו של מארק, תלמיד בכיתה ו'. ג'ייקוב פונה למרכז הרפואי לוס רובלס בת'אוסנד אוקס כשהוא סובל מפגיעה רב מערכתית, ועל אף שהרופאים נאבקו על חייו במשך כל שעות הלילה, מותו נקבע למחרת בבוקר. שאר בני המשפחה לא נפצעו.
שני האחים, ג'ייקוב ומארק, שנדרסו למוות בווסטלייק וילג' (צילום: מש' איסקנדר / משרד השריף)
גרוסמן, אם לשני ילדים בעצמה, נעצרה רק בסמוך לשעה 10:30 בלילה. בימים הראשונים שלאחר התאונה הקטלנית, עלה החשד לפיו גרוסמן הייתה מעורבת במירוצי רחוב. צ'אק בסרה, מפקד תחנת לוסט הילס במשרד השריף של מחוז לוס אנג'לס, סיפר שלא מדובר במירוצי רחוב "קלאסיים", אלא ככל הנראה היא ונהג נוסף התחרו ביניהם בכביש. בסרה ושוטריו חקרו את אותו נהג, ששמו לא פורסם, והחליטו שלא להעמידו לדין.
על אף שעברו חודשים מאז התאונה, מעט מאוד פרטים פורסמו ע"י המשטרה - דבר שגרר חרושת שמועות בנוגע למצבה של גרוסמן בעת שעלתה על ההגה. עם זאת, במשרד השריף הבהירו שגרוסמן נסעה במהירות גבוהה מהמותר (45 מייל לשעה, כ-70 קמ"ש). בנוסף, למרות שריכוז האלכוהול בדמה של הנהגת לא פורסם, במשרד השריף אמרו שזה היה גבוה מ-0.08% - ההגדרה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול לפי החוק בקליפורניה.
יתרה מכך, חוקרי המשטרה אמרו שבזירת התאונה לא נמצאו סימני בלימה בכביש, לא לפני מעבר החצייה ולא אחריו - דבר המעיד על כך שגרוסמן דהרה בכביש, פגעה בילדים וכלל לא האטה.
כעת, גרוסמן מוצאת את עצמה לא רק כמואשמת בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, אלא גם ברצח כפול של ג'ייקוב ומארק.
תושבי וסטלייק וילג' מניחים פרחים במקום שבו אירעה תאונת הדרכים הקטלנית (צילום: Getty Images)
כדי להבין מדוע גרוסמן מואשמת ברצח ולא בהריגה, יש לחזור אחורה ארבעים שנה לפסיקת בית המשפט העליון של קליפורניה.
רוברט ווטסון, תושב העיר רדינג שבצפון המדינה, בילה בבר מקומי כאשר החליט לעלות על ההגה ולחזור לביתו. הוא כמעט גרם לתאונת דרכים כאשר נכנס לצומת ברמזור אדום, ולמרות שפספס מכונית אחרת בסנטימטרים הוא המשיך בנסיעתו. בצומת הבא הוא כבר לא הצליח להימנע מהתאונה, ו-ווטסון נכנס במכונית אחרת וגרם למותם של שני היושבים בה.
התברר כי בעת התאונה, ווטסון נסע במהירות של 55 עד 70 מייל לשעה (כ-90 עד כ-110 קמ"ש) באזור שבו מותר לנסוע עד 35 מייל לשעה (כ-55 קמ"ש). יתרה מכך, ריכוז האלכוהול בדמו עמד על 0.23%, קרוב לפי 3 מהמותר. בעקבות הממצאים הללו, משרד התביעה בצפון קליפורניה החליט להאשים את ווטסון ברצח.
בדרך כלל, אירועים מסוג זה מובילים להגשת כתב אישום בגין הריגה ונהיגה בשכרות - עבירות חמורות ביותר, אך כאלה שגוררות עונש קל יותר בהשוואה לרצח. למעשה, ההבדל בין רצח להריגה, לפחות מבחינה משפטית, הוא הכוונה שעומדת מאחורי המעשה.
לאור הגשת כתב האישום החמור, עורכי דינו של ווטסון עתרו לבית המשפט העליון של קליפורניה, אך השופטים הפתיעו והסכימו עם משרד התביעה המקומי, ובכך יצרו תקדים חשוב ביותר.
כעת, למשרדי התביעה ברחבי קליפורניה מתאפשר להאשים נהגים ב"רצח ווטסון", או במילים אחרות להגיש כתב אישום בגין רצח מדרגה שנייה, ולא בגין הריגה. חשוב להבהיר כי התביעה לא צריכה להוכיח שאותו נהג התכוון במזיד לגרום לפגיעה ולמוות, אלא להוכיח מה שמכונה "זדון מרומז".
כדי להוכיח את זה ולהרשיע את הנהג, על התביעה להוכיח שאותו נהג ידע שנהיגה תחת השפעת אלכוהול היא מסוכנת. ברוב המקרים מאוד קשה להוכיח את זה, ולכן משרדי התביעה נמנעים מהגשת כתבי אישום מסוג זה. אך ישנם מקרים מסוימים שבהם כן ניתן להוכיח את זה: כאשר מדובר בנהג שהורשע בעבר בנהיגה בשכרות.
מסיבה זו, כאשר אדם מודה או מורשע בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, הוא נדרש לחתום על טופס שבו הוא מצהיר שהוא מבין את הסכנה הטמונה בנהיגה בשכרות.
הנער שנדרס למוות, נואל בסקון, לצד פארק "טה-וינקל" בו התרחש האסון (צילום: מש' בסקון / גוגל מפות)
במשרד התביעה במחוז אורנג' שבדרום קליפורניה נאלצו לעשות שימוש בסעיף "רצח ווטסון" בשתי תאונות דרכים קטלניות שאירעו בחודש שעבר.
נואל בסקון, נער בן 12, רכב על אופניים לצד אביו בסמוך לפארק "טה-וינקל" בקוסטה מסה, כאשר לפתע הגיח טנדר מסוג פורד F-150 ופגע בו בעת שחצה את הכביש במעבר חצייה. במשטרת קוסטה מסה הסבירו כי הנהג התעלם מתמרור העצור בצומת, ומעוצמת הפגיעה הנער הועף מספר מטרים. פרמדיקים שהגיעו למקום פינו את הנער לבית החולים, אולם לרופאים לא נותרה ברירה מלבד לקבוע את מותו.
הנהג הפוגע - ריצ'רד לאבל בן ה-59, תושב לונג ביץ' - נעצר ביחד עם אישה נוספת שהייתה עמו ברכב, ובהמשך נודע כי לאבל הואשם בנהיגה תחת השפעת סמים, הפרה של תנאי השחרור מבית הכלא ורצח (בהתאם לתקדים של ביהמ"ש העליון).
טוד שפיצר, התובע הראשי במחוז אורנג', הסביר כי לאבל הורשע בגין נהיגה תחת השפעת סמים בסן דייגו בשנת 2013: "הכאב הבלתי נתפס שהמשפחה נאלצת להתמודד עמו הוא התוצאה של החלטה אנוכית של אדם זר. נמאס לי מכך שהתובעים במשרד שלי נאלצים להגיע לבית המשפט ולהגיש כתבי אישום בגין רצח כנגד נהגים שיכורים ומסוממים, שכבר הוסבר להם מהן ההשלכות החמורות של המעשה".
הרוגים התאונה: גבריאלה בת ה-28 ובעלה הנרי בן ה-27, לצד שלוש הבנות. בתמונה הקטנה: הנהגת הפוגעת, גרייס קולמן בת ה-22
ימים בודדים לאחר מכן אירעה תאונת דרכים מחרידה נוספת בנסיבות דומות, ובמרחק קצר מהפארק בקוסטה מסה. הפעם זה קרה בניופורט ביץ', בעת שגבריאלה אנדרדה בת ה-28 ובעלה הנרי סלדנה-מייחה בן ה-27, נסעו ברכבם ביחד עם שלוש בנותיהן (בנות שנה, 4 ו-5).
חמשת בני המשפחה נכנסו לצומת הרחובות פליקן היל וניופורט קוסט באור ירוק, כאשר לפתע פגעה בהם מכונית נוספת שבה נסעה גרייס אליזבת' קולמן בת ה-22. קולמן נכנסה לצומת על אף הרמזור האדום וגרמה למותם של שני ההורים. שלוש הבנות נפצעו באורח קשה למרות שישבו בכיסאות בטיחות, אך למרבה המזל בשבועות שעברו מאז הן הספיקו להתאושש.
בדומה לתקרית הקטלנית בקוסטה מסה, בדיקת ינשוף חשפה כי ריכוז האלכוהול בדמה של קולמן עומד על 0.20%, פי 2 וחצי מהמותר. אם לא די בכך, הסתבר שקולמן הייתה מעורבת בשתי תאונות דרכים שנבעו מנהיגה בשכרות. היא נעצרה בחשד לכך בחודש אוגוסט האחרון, פחות מארבעה חודשים לפני התאונה הקשה.
ורק לאחרונה נודע כי מעצרה בלגונה ביץ' ב-29 באוגוסט לא היה הראשון: בחודש יוני 2019 קולמן הייתה מעורבת בתקרית דומה. היא אומנם לא הורשע ב-DUI, אך במשרד התביעה הסבירו שהיא הסכימה לממן את עלות התיקון של הנזק שנגרם לרכב חונה.
בנוסף, נחשפו שני פרטים חדשים על ליל התאונה הקטלנית לפני שבועיים: קולמן בילתה עם מספר חברים במבשלת בירה מקומית, וחבריה הבינו שהיא שיכורה והסיעו אותה עד לביתה. מסיבה שאינה ברורה, כאשר היא שבה הביתה היא נכנסה מיד למכוניתה, וכעבור דקות בודדות גרמה לתאונה שהפכה את שלוש הבנות כיתומות. עוד נחשף כי לאחר התאונה, קולמן ניסתה להימלט מהמקום בריצה - אולם המשטרה שהוזעקה לצומת עצרה אותה כעבור זמן קצר.
בעקבות כך, גם קולמן תואשם ברצח מדרגה שנייה.
"הכאב הבלתי נתפס שהמשפחה נאלצת להתמודד עמו הוא התוצאה של החלטה אנוכית של אדם זר": טוד שפיצר, התובע הראשי במחוז אורנג' (צילום: רויטרס)
כאמור, בכוונת משרד התביעה במחוז ונטורה להאשים גם את רבקה גרוסמן ברצח, וזאת למרות שהיא לא הורשע בנהיגה תחת השפעת אלכוהול בעבר.
הסיבה לכך היא שאנשי משרד התביעה סבורים שהם יכולים להוכיח זדון מרומז באמצעות הראיות הקיימות, לרבות מהירות הנסיעה (ומירוצי הרחוב שבה השתתפה), היעדר בלימה לפני או אחרי הפגיעה, והעובדה שהייתה תחת השפעת אלכוהול בעת האירוע.
כל אחד מארבעת המקרים - גרוסמן, ווטסון, לאבל וקולמן - שונה במעט מהשני. אך מה שמשותף לכל הארבעה זה הזלזול הבלתי נתפס בחיי אדם. צריך להודות על האמת, ישנם לא מעט חוקים בקליפורניה שגורמים לכעס רב ותסכול בקרב התושבים.
אך החמרת הענישה שמתאפשרת באמצעות "רצח ווטסון" היא צעד מבורך, והגיע הזמן שחוק זה ייושם בערים ומדינות אחרות, לרבות בישראל שבה יותר מדי נהגים גורמים לתאונות דרכים קטלניות, ומוצאים את עצמם מחוץ לבית הכלא כעבור שנים בודדות.