"כל מה שהוא רצה בחיים שלו זה שמדינת ישראל תהיה חזקה ובטוחה עבור כל יהודי"
הרבה נאמר על פועלו של המיליארדר המנוח שהלך היום לעולמו. בשיחה עם מערכת היברו ניוז, מספרת הילה ברוג גם על האישיות של אדלסון שלא הכרנו אשר למרות עושרו הרב נמנע מחיי ראוותנות והיה אדיב באופן מדהים ומעורר השראה לכל אדם שנפגש עמו
01.12.2021 15:28
אייל בזורה
המיליארד היהודי, שלדון אדלסון שהיה המייסד, יו"ר ומנכ"ל חברת 'סנדס לאס וגאס', נפטר הבוקר בגיל 87 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
מעבר להיותו איש עסקים מצליח הוא יזכר כנדבן שתרומתו לא תסולא בפז. בין היתר, ניתן לציין לזכותו מימון קרן מחקר רפואית למחקרים של מחלות מסכנות חיים, תרומת מאות מיליוני דולרים ובתוכם להקמת קמפוס חינוכי יהודי בלאס וגאס, לתקצוב פרויקט "בראשית" של עמותת SPACEIL, להקמת פקולטות לרפואה ובריאות באוניברסיטת אריאל, למכון "יד ושם" והרשימה עוד ארוכה.
הילה ברוג ובנה הפעוט לצד אדלסון
שוהם ניקולט, מנכ"ל ומייסד ה- IAC (ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית) אשר גם עבור פעילותו תרם אדלסון סכומי עתק מסר כי "אנו כואבים את לכתו של חברנו ויקירנו שלדון אדלסון. עם סיפור חיים מעורר השראה, שלדון היה אחד היזמים המצליחים בעולם, וביחד עם אשתו, ד״ר מרים אדלסון, היה לפילנתרופ הגדול ביותר של זמננו בעולם היהודי. שלדון היה איש חזון, שנגע בחייהם של רבים בזכות רוחב לבו, נדיבותו, חוכמתו והתשוקה שלו למען עתיד העם היהודי, מדינת בישראל, והחיבור ביניהם.
בזכות החזון והתמיכה של שלדון וד״ר מרים אדלסון, ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית נמצא ופועל כיום בלמעלה מ-100 קהילות ויותר מ-90 קמפוסים, והביא את ישראל ללבם של מאות אלפי ישראלים ויהודים-אמריקאיים בכל רחבי ארצות הברית.
אהבתו הגדולה והבלתי-מתפשרת של שלדון למדינת ישראל ולעם היהודי היא מורשת שתשמש השראה לכולנו לנצח. אנחנו נתגעגע לחכמתו ולמנהיגותו, ונפעל להמשיך להגשים את חזונו בהגנה, תמיכה ואהבה לישראל. יהי זכרו ברוך".
משפחת ברוג עם אדלסון
מי שהכירה באופן אישי את הנדבן המנוח היא הילה ברוג, ישראלית תושבת לאס וגאס, שבעלה דיויד, הוא מנכ"ל ארגון 'המכבים' שהוקם על ידי אדלסון במטרה להילחם בארצות הברית בתנועות החרם על ישראל. בשיחה עם אתר היברו ניוז, מספרת ברוג בדמעות על ידידות רבת שנים עם האדם היקר שזה עתה הלך: "הוא היה מלאך, אדם עם לב כל כך גדול לא פגשתי בחיים שלי. הוא פשוט הכיר את כולם ואפילו אותי עוד בתקופה בתחילת הקשר ביננו, לפני שבכלל עברנו לגור בלאס וגאס ושבעלי התחיל לעבוד אצלו הוא זכר אותי ואת השם שלי. זה רק מסביר עד כמה הבן אדם היה גדול מהחיים שכולם היו חשובים אצלו. לא משנה אם זה סנאטור או האיש הכי פשוט ברחוב, כולם מבחינתו היו שווים. אולי על הרבה מדברים ככה אבל אצלו זה היה אמיתי לגמרי".
בהמשך היא שוב משחזרת את המפגש המאוד ראשוני: "באותו מקרה שנפגשנו בו כשאמור עוד לא היה לו קשר ישיר אלי, זה היה באירוע גאלה ודיויד בעלי פנה אליו והציג אותי בפניו: 'היי מר אדלסון, אתה זוכר את אישתי?', דיויד עוד לא הספיק לסיים את המשפט ומיד שלדון ענה לו: 'ברור שאני זוכר אותה, הילה מה שלומך?'. אני פשוט עמדתי המומה כי הבן אדם מכיר כל כך הרבה אנשים ועצם העובדה שהוא בכלל מזהה אותי ועוד זוכר את השם, זה רק מעיד על הגדולה של האיש, עד כמה באמת כולם חשובים לו".
היא מתארת את אדלסון כ"אדם שהעדיף לאכול ארוחות פשוטות, לא אהב את כל הראוותנות. מבחינתו רק לאכול אוכל ישראלי, הכי עמך והכי צנוע, כפי שהוא היה, צנוע אבל עם לב ענק. מדובר במלאך שאלוהים שלח לעם היהודי. כל מה שהוא רצה בחיים שלו זה שמדינת ישראל תהיה חזקה ובטוחה עבור כל יהודי באשר הוא וזאת המורשת שלו".
שלדון אדלסון ודיויד ברוג בכנס של ארגון 'מכבים'
דיויד והילה צברו המון שעות לצידו של אדלסון ורעייתו מרים, בין אם בחגים, בטיסות ובאירועים פרטיים: "הוא היה מדבר עם כולם. יכולה להיות גאלה של אלפי אנשים וכמובן שכולם מגיעים ללחוץ לו את היד והוא מתייחס לכל אחד באופן אישי. כל מי שבא לדבר איתו, שלדון הקדיש לו את התשומת לב וישב ודיבר איתו. לפעמים זה היה מציק לי כי הוא היה באמצע ארוחה ורציתי שיתנו לו לסיים לאכול, הייתי פשוט יושבת המומה מהנחמדות שלו, איך אפשר להיות כל כך נחמד לכל כך הרבה אנשים כל הזמן. הוא היה מסוגל לעשות את זה. אין לי מילים לתאר כזה בן אדם, כי לא נדיר לראות כאלו. מבחינתו כולם שווים".
גם נסיבות הקמתו של ארגון ה'מכבים' (MACCABEE TASK FORCE) שכאמור בראשו עומד בעלה, מעידות לדבריה על גדולתו של המנוח: "הוא הקים את הארגון לפני 5 שנים במטרה להילחם בתנועת החרם על ישראל (BDS), היה לו מאוד חשוב שהדבר הזה יעלם מהעולם. לטובת יעד זה, הוא אסף את כל הארגונים הפרו ישראלים שקיימים בארצות הברית, מתוך תפיסה שלו שאמנם כל ארגון עושה משהו, קצת יותר וקצת פחות, והוא רצה להקים את ה'מכבי' כארגון מטריה שמאגד בתוכו את כל הארגונים בארצות הברית וכך הם יפעלו ביחד. הוא השקיע עבור זאת עשרות מיליוני דולרים".
"אני חושבת שזאת הייתה יוזמה מאוד חשובה כי להיות בישראל ולהילחם, תודה לאל יש לנו את צה"ל בארץ ומה ששלדון עשה, הוא למעשה פעל להקים יחידה שלוחמת בתוך ארצות הברית עבור ישראל, מעין שלוחה של צה"ל שנמצאת על אדמת ארצות הברית במטרה להגן על ישראל מכל החזיתות. אין דרך אחרת לתאר זאת".
אם לא די בכך, הילה מספרת בהתרגשות על אירוע אישי שחוותה בחייה אשר חושף רובד נוסף ומדהים באישיותו של המנוח: "אנחנו עברנו המון סיבוכים קשים בלידה של בני הבכור שהיום כבר בן 3. שלדון ואשתו מאוד עזרו לנו. היינו צריכים להתפנות למדינה אחרת על מנת שהילד יעבור ניתוח בראש מיד אחרי הלידה והם מאוד מאוד סייעו לנו בחכירת מטוס ובעזרה עם מציאת הרופאים המתאימים. ביום שישי באמצע הלילה להתקשר לבן אדם שיושב עם משפחתו ואולי אפילו כבר ישן, לספר לו מה קרה ובאותו הרגע הוא עוצר הכל ולא מעניין אותו שום דבר מלבד לעזור. הוא מיד עשה טלפונים לרופאים מומחים וסגר לנו מטוס. זה דבר שאני בחיים לא אשכח לו את זה. הוא עזר לי להציל את החיים של הבן שלי".
"כמובן שהאהבה וההערצה שלי אליו הן הרבה מעבר לזה והתחילו עוד קודם בזכות פועלו והמורשת שלו שתמיד תזכר. הדברים שעשה בחייו לעולם לא יעלמו. טביעת האצבע תמיד תשאר חקוקה לנצח כי הוא חלק מההיסטוריה של העם היהודי. אולי היום אנחנו עוד לא רואים את זה אבל עוד 50 שנה כך יהיה".
בעלה, דיויד ברוג ביקש למסור כי "שלדון אדלסון היה ענק. לוחם קשוח שהקדיש את חייו עבור קיומה של ישראל ולמען העם היהודי. הוא גם היה חבר יקר ודואג שתמיד התייצב לעזור כשנתקלנו בבעיות, ולא היינו היחידים שסייע להם. בכל רגע אנו נחשפים לעוד סיפורים על אנשים שעזר להם, וכמעט תמיד זה נעשה בסתר. אנחנו כבר מאוד מתגעגעים אליו".
