
ביום רביעי שעבר יצאו כ-70 תלמידות מבית הספר החרדי "תורת אמך" שבעיירה מונסי שבמדינת ניו יורק לטיול בפארק ניאק ממוריאל. במהלך הסיור נכנסו הנערות לתעלת ניקוז רחבה העוברת מתחת לקרקע ואוספת את מי הגשמים באזור. הן המשיכו לצעוד בחשיכה, על סלעים ובשטח משובש, עד שלאחר כ-800 מטרים הגיעו לפתח יציאה במרכז העיירה ניאק.
אחת אחרי השנייה הן הגיחו מתוך פתח הביוב הסמוך למסעדה מקומית, לעיניהם המשתאות של העוברים והשבים. ראש עיריית ניאק, ג'ו ראנד, תיאר את מה שאירע בפשטות. לדבריו, הבנות ראו את הפתח, החליטו להיכנס כדי להציץ, ואז פשוט המשיכו ללכת ולהתקדם.
למרבה המזל, איש מהן לא נפגעה באורח משמעותי. האירוע הסתיים בכמה שריטות קלות ובחוויה יוצאת דופן. הן לא נזקקו לחילוץ, אלא יצאו בכוחות עצמן.
אלא שהסיפור קיבל תפנית אפלה זמן קצר לאחר מכן.

למרבה המזל, איש מהן לא נפגעה באורח משמעותי. האירוע הסתיים בכמה שריטות קלות ובחוויה יוצאת דופן. הן לא נזקקו לחילוץ, אלא יצאו בכוחות עצמן.
הסרטון שבו נראות התלמידות מטפסות מתוך פתח הניקוז הפך לוויראלי וצבר מיליוני צפיות. במקום תגובות של הקלה או חיוך, הופיעו אלפי תגובות רוויות שנאה.
"אפילו חולדות וג'וקים אוהבים ביובים", כתב אחד המגיבים. אחרים לעגו ליהודים באמצעות רמיזות לזיקה היהודית לארץ ישראל, ואילו גולשים נוספים קשרו בין התקרית לבין פרשת המנהרות שנחשפה במרכז חב"ד בברוקלין בשנת 2024. חלק מהתגובות הרחיקו לכת וקשרו את הסיפור לתיאוריות קונספירציה ישנות ועלילות דם.
תושבת ניאק שתיעדה חלק מהתגובות כתבה כי לא מדובר בכמה קיצונים בודדים. לדבריה, היו שרשראות שלמות של תגובות דומות, והתחושה הייתה שהשנאה לא נולדה בעקבות הסיפור, אלא רק מצאה הזדמנות לפרוץ החוצה.
נייט וולפסון, מנהל התקשורת של ארגון "נקסוס פרוג'קט", העוסק במאבק באנטישמיות, אמר לסוכנות הידיעות היהודית כי מדורי התגובות ברשת הפכו למקלט עבור קלישאות אנטישמיות ותיאוריות קונספירציה. לדבריו, העובדה שסיפור על ילדות שאבדו במהלך טיול הפך להזדמנות להשוות יהודים לחולדות היא עדות מטרידה במיוחד לעומק התופעה.
וולפסון הוסיף כי האזכורים החוזרים לפרשת המנהרות של חב"ד מדאיגים במיוחד, משום שאותה פרשה נוצלה בעבר שוב ושוב לצורך הפצת עלילות מסוכנות על יהודים.
לצפייה: https://www.instagram.com/reel/DZcoT1Ng7Tb/?utm_source=ig_web_button_share_sheet
גם הרשויות המקומיות נאלצו להתמודד עם שאלות בעקבות האירוע. מנהל העיירה ניאק, אנדי סטיוארט, אישר כי לבית הספר לא היה אישור לקיים את הטיול באותו יום וכי הרשויות בוחנות כיצד לפעול בנושא. הנהלת בית הספר "תורת אמך" לא הגיבה לפניות התקשורת.
אלא שבעיני רבים, הסיפור הגדול אינו טיול ללא אישור וגם לא ההרפתקה המוזרה של עשרות ילדות בתוך תעלת ניקוז.
הסיפור האמיתי הוא המהירות שבה אירוע מקומי ותמים הפך לדלק עבור אנטישמיות גלויה. מאז מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה, יותר ויותר אירועים שאין להם שום קשר לפוליטיקה הופכים בתוך שעות לזירה של שנאה ישנה בלבוש חדש.
בסופו של דבר, כל התלמידות שבו הביתה בשלום. בעוד שנים רבות הן כנראה יזכרו את אותו יום כהרפתקה מוזרה ומצחיקה. אבל מי שעיין בתגובות ברשתות החברתיות ראה משהו אחר לגמרי: לא סיפור על ילדות סקרניות, אלא תזכורת לכך שהשנאה מעולם לא נעלמה. היא רק חיכתה להזדמנות לצאת אל פני השטח.