
בשבת בבוקר, 12 בספטמבר, קרן רובינשטיין הייתה בדרכה לתפילות החגים בוואלי בית שלום באנסינו, אחד מבתי הכנסת הגדולים והמוכרים בעמק סן פרננדו. איתה היו חברתה קייל מאירוביץ' ובנה אילון ואן פלט, תלמיד כיתה י"א בתיכון קלבסס. אבל בצומת שדרות ונטורה ודנסמור, ממש במקום שבו נמצא בית הכנסת שאליו נסעו, הפכה הדרך לתפילה לטרגדיה.
רכבם נפגע בהתנגשות קשה עם טסלה. שישה בני אדם נפגעו בתאונה. רובינשטיין פונתה לבית החולים, אך הרופאים לא הצליחו להציל את חייה. קייל ואילון נפצעו קשה ואושפזו, ושניהם עוברים ניתוחים וצפויים לתהליך החלמה ממושך. הולך רגל, בריאן מריט, שאותו הגדיר בית הכנסת "ידיד של VBS", נפגע אף הוא, אך כבר שוחרר לביתו.
עבור קהילת ואלי בית שלום, קשה לחשוב על נסיבות אכזריות יותר.
קרן לא הייתה אורחת שבמקרה הייתה בדרכה לבית הכנסת. היא הייתה חלק ממנו.

רובינשטיין פונתה לבית החולים, אך הרופאים לא הצליחו להציל את חייה. עבור קהילת ואלי בית שלום, קשה לחשוב על נסיבות אכזריות יותר. קרן לא הייתה אורחת שבמקרה הייתה בדרכה לבית הכנסת. היא הייתה חלק ממנו.
רובינשטיין, בת 59, נולדה ב־21 באוקטובר 1966 והתגוררה כל חייה בעמק סן פרננדו. הקשר שלה לחיים היהודיים החל כבר בצעירותה ב־BBYO, אבל ואלי בית שלום הפך לחלק מרכזי בחייה כאשר בנה היחיד, איאן, החל ללמוד בגן הילדים של הקהילה. משם היא נשארה. היא שירתה במשך שנים בוועד הנאמנים של בית הספר, ורק ביולי האחרון החלה את כהונתה הראשונה כחברה בדירקטוריון בית הכנסת. אתר VBS עדיין מציג את שמה ברשימת חברי הדירקטוריון לשנת 2026–2027.
חודשיים בלבד לאחר שנכנסה לתפקיד, היא נהרגה בדרך לשם.
גם מחוץ לבית הכנסת הייתה רובינשטיין דמות מוכרת ואהובה. היא עבדה במשך שנים לצד אביה, ברני, בעסק המשפחתי Globe Stainless, ובהמשך קיבלה לידיה את ניהול העסק והמשיכה את דרכו. אבל מההספדים שפורסמו השבוע עולה כי מרכז חייה לא היה העסק. הוא היה האנשים סביבה - ובראש ובראשונה בנה איאן. בהספד שפורסם היום בלוס אנג'לס טיימס הוא מתואר כ"אהבת חייה" וכמי שלו הקדישה את עצמה ללא סייג.
היא הייתה גם אוהדת מושבעת של הלוס אנג'לס דודג'רס, בעלת מנוי עונתי, ולא שמרה את הכרטיסים לעצמה. חברים מספרים שנהגה לחלוק אותם בשמחה עם אחרים. היא אהבה לטייל, הייתה קשורה למשפחתה - ובעיקר הייתה מסוג האנשים שהקהילה מתרגלת לכך שהם תמיד נמצאים שם.
"היא נתנה מזמנה בנדיבות, ובאמת היה לה אכפת מאוד מהקהילה שלנו", סיפרה חברתה רוזלין גרינברג ל־KTLA. "כולם אהבו אותה, וכולם אוהבים את קייל ואת המשפחה שלה. זה היה זעזוע מוחלט לקהילה שלנו".
והזעזוע גדול עוד יותר מפני שהתאונה התרחשה כמעט על סף הבית הקהילתי שלה.
ההתנגשות אירעה בשדרות ונטורה ודנסמור - הצומת שבו שוכן ואלי בית שלום. בתוך בית הכנסת התקיימו תפילות החגים, ובחוץ טיפלו צוותי החירום בזירה שבה נהרגה אחת מחברות ההנהלה שלו ושניים מחברי הקהילה נפצעו קשה.
המשטרה עדיין חוקרת את נסיבות התאונה. לפי הדיווחים המקומיים, אין מדובר בפגע וברח, ולא פורסם עד כה על כתב אישום נגד מי מהמעורבים. לכן, למרות עוצמת הפגיעה, מוקדם לקבוע מה גרם להתנגשות או להטיל אחריות על אחד הנהגים.
בינתיים, בבית החולים נמשך מאבק אחר.
קייל מאירוביץ' ובנה אילון נותרו במצב קשה. השניים כבר עברו ניתוחים וצפויים לעבור דרך רפואית ארוכה, כאשר בשלב זה עדיין קיימת אי־ודאות רבה לגבי היקף השיקום שיידרש להם. אילון הוא תלמיד כיתה י"א בתיכון קלבסס. בנה השני של קייל, מיכה, לא היה ברכב בזמן התאונה.
ובתוך ימים ספורים, האבל בקהילה הפך להתגייסות.
חברים, מכרים ואנשים שכלל אינם משתייכים לוואלי בית שלום החלו לפנות ולשאול כיצד ניתן לעזור. "אנשים הגיעו מכל מקום - מלוס אנג'לס, מתוך הקהילה שלנו וגם מחוצה לה - ורוצים לדעת מה הם יכולים לעשות", סיפרה גרינברג.
התשובה הייתה מהירה.
בית הכנסת הקים את "קרן המלגות על שם קרן רובינשטיין" עבור בית הספר היומי שלו. הרעיון הוא להפוך את המחויבות של קרן לחינוך ולקהילה למשהו שיישאר אחריה - סיוע למשפחות ולאחרים להעניק לילדיהם חינוך יהודי במקום שהיה חלק כה משמעותי מחייה.
במקביל הוקמה קרן נפרדת עבור משפחת מאירוביץ'-ואן פלט, שנועדה לסייע בהוצאות הניתוחים, הטיפול והשיקום של קייל ואילון. נפתח גם עמוד גיוס המונים לתמיכה בהם.
אבל אולי העדות החזקה ביותר למקומה של קרן בקהילה נמצאת דווקא בפרטים הקטנים שנותרו מאחור.
עוד בשנה שעברה, בחוברת חגיגית לציון 75 שנה לוואלי בית שלום, מופיע שמה של קרן לצד דברי תודה לחברי הקהילה שבנו את המקום והפכו אותו לבית של חיים יהודיים, לימוד וקהילה. השנה היא כבר הייתה חלק מהנהגת אותו בית.
בשבת בבוקר היא הייתה אמורה פשוט להגיע אליו לתפילה.
היא לא הגיעה.
במקום זאת, קהילה שלמה שנכנסה לימים הנוראים עם תפילות לשנה טובה מצאה את עצמה מתפללת על קייל ואילון, עוטפת את איאן ומתאבלת על אישה שהקדישה חלק גדול מחייה בדיוק לאנשים שעכשיו מתגייסים למענה.
בימים שבהם יהודים מבקשים להיכתב ולהיחתם לחיים, יש משהו כמעט בלתי נתפס במותה של אישה בדרכה לבית הכנסת שבו בחרה להשקיע כל כך הרבה מחייה.
קרן רובינשטיין הייתה בדרך לתפילה.
היא הייתה כמעט שם.
יהי זכרה ברוך.