קלואי ז׳או (38) החלה את דרכה אי שם בשנת 2015 עם סרטים עצמאים, קטנים ומינימליסטים. מאז, מסתמן כי עברו לא מעט מים בנהר, והסרט החדש שכתבה וביימה ״Nomadland״ זכה בפרס בפסטיבל ונציה, ואף קיבל תגובות חיוביות במיוחד בקרב המבקרים, מה שהופך אותו למועמד ראוי לאוסקר.
קלואי נולדה בבייג'ינג, סין, וכבר כשהייתה נערה עברה ללוס אנג׳לס, שם היא למדה קולנוע. את חייה בעיר הגדולה היא מספרת כי העבירה בהתבוננות ולמידה, ואף שאבה לא מעט השראה מאנשים ומקומות, בדגש על מרחבי הבאדלנדס, אשר מתאפיינים בטבע פראי ומרחבים אין סופיים, נוף אשר נמצא לא מעט בסרטיה האחרונים.
מעבר לטבע ומרחבים, ז׳או נמשכת גם לאנשים השקופים, אלה שנמצאים בשולי החברה. גם ייצוג לכך ניתן לראות בסרטיה, ובעיקר בסרט ״Nomadland״ אשר עוקב אחר אישה שאיבדה את עבודתה כתוצאה מהמשבר הכלכלי הגדול, ויוצאת למסע בארצות הברית, בו מככבים גם אנשי שוליים ונוודים אמיתיים.
ז׳או מספרת כי כל הדמויות שהיא כותבת קשורות באופן ישיר לטבע, וסרטה הראשון צולם בשמורה אינדיאנית של שבט מקומי. אכן ניתן לראות גילום טהור ומרשים של טבע בסרטיה, ולמעשה חדי העין יכולים להבין גם בהשפעה די ניכרת של הבמאי והתסריטאי טרנס מאליק (שבילי הזעם, ימים ברקיע, הקו האדום).
בשנת 2017, רכשה ז׳או את הזכויות לספרה של ג׳סיקה ברודר אשר עוסק בחייהם של נוודים באמריקה, ועוקב אחר הניסיון שלהם למצוא עבודה זמנית, כשהם עוברים ממקום למקום באמצעות קראוון או מכונית. חלק ניכר מהדמויות בספר יצאו למסע בעקבות המשבר הכלכלי הגדול, כשהם משאירים מאחור חובות וקשיים רבים.
את הספר, עיבדה ז׳או לסרט, לאחר שערכה פגישה אישית עם המחברת והשתיים הגיעו להסכמה. התוצאה היא כאמור, הסרט ״Nomadland״, המצליח להיות סרט ייחודי, שלעיתים נראה כמו סרט עלילתי מצוין, ולעיתים כמו סרט תיעודי איכותי, כזה שמשאיר את המלודרמה בחוץ.
בסרטיה, ז׳או מצליחה ליישר מבט ולהביט לחברה בעיניים. האנשים הנמצאים בשוליים, מהם כולנו מתחמקים, היא בוחרת לשים בפורנט, במרכז הבמה. לספר את סיפורם. ייצוג נוסף לכך ניתן למצוא בעובדה כי ז׳או בחרה לעבוד אך ורק עם שחקנים נטולי כישורי משחק או ניסיון.
מתוך הסרט Nomadland
את הסרט ״Eternals״ ביימה ז׳או לאחר שקיבלה פנייה אישית מאולפני מארוול. בשונה מסרטה הקודם, מדובר בסרט עתיר תקציב, גדול, הוליוודי, וכמובן רווי שחקנים מוכרים, כגון אנג׳לינה ג׳ולי. בראיון בו השתתפה לאחרונה סיפרה כי עבדה על שני הסרטים במקביל, ולמרות שהם מאוד שונים במהות שלהם, החוויה הייתה דומה.
עוד סיפרה בראיון כי היא מעריצה את העולם הקולנועי של מארוול, והיא גאה לביים את הסרט, ואף הגשימה חלום של שנים. נראה כי ז׳או כי במאית ורסטילית ומוכשרת, כזו שיכולה לדלג בין עולם לעולם, בין בדיון למציאות, והיא לגמרי מצליחה לעשות את זה באופן מעורר התפעלות. לא פלא שהיא מסתמנת כהבטחה הגדולה ביותר בהוליווד כרגע.