אין ספק שמשבר הקורונה שינה את חיינו באופן קיצוני במיוחד, החל ממגבלות והנחיות שלפיהן אנו נאלצים לפעול ביום יום כגון חבישת מסכות ושמירה על ריחוק חברתי, וכלה בדברים פחות שכיחים שגם הם נעלמו משגרת חיינו, למשל צפייה במשחק באצטדיון, ביקור בפארק שעשועים או טיסה לחופשה.
באופן טבעי, הוצעו חלופות אפשריות (כאשר זה התאפשר), למשל קיום משחקי ספורט ללא קהל, כדי לצמצם את הפגיעה בשגרה.
בזמן שרשויות מסוימות נערכות לקראת פרסום הקלות נוספות, נדמה כי תעשיית התעופה האמריקאית עדיין נאלצת להתמודד עם השפעות המשבר, וככל הנראה היא תיאלץ לעשות זאת גם בשנים הקרובות. ועד שחזרה לשגרה תוכרז בתעשייה, נדמה כי מי שירצה לטוס בצורה בטוחה, ללא חששות בריאותיים, יצטרך לעשות זאת אך ורק במטוס פרטי.
(צילום: AP)
ענף התעופה בארצות הברית כבר החל בתהליך ההתאוששות מהמשבר, אך בפועל הביקוש לטיסות מסחריות עדיין נמוך ביותר ורחוק מאוד מהרמות שנרשמו לפני המגפה, ואילו הביקוש לטיסות פרטיות ממשיך לזנק.
למעשה, בניגוד לחברות התעופה המסחריות, חברות הפועלות בענף התעופה הפרטית משגשגות. הסיבה לכך פשוטה: מאז פרוץ המשבר פורסמו הנחיות ומגבלות המשתנות בקצב מסחרר, ומי שמסוגל לעמוד בהוצאה (על כך נפרט בהמשך) הבין שפתרון התחבורה הטוב ביותר עבורם הוא טיסה פרטית.
עבור חלק מאותן חברות בענף, שנת 2020 הייתה הרבה יותר רווחית מ-2019. חשוב להבהיר כי מגמה זו מורגשת בכל רחבי העולם, ולא רק בארצות הברית.
כך למשל, חברת LunaJets בשוויץ דיווחה על עלייה של 15% במספר הטיסות שבוצעו במהלך שנה שעברה, בהשוואה לשנה הקודמת. זינוק חד עוד יותר נרשם באיחוד האמירויות, שם דווח על עלייה של יותר מ-21% בכמות הטיסות הפרטיות.
עם תחילת המשבר, נמלי התעופה בארה"ב התרוקנו מנוסעים (צילום: Getty Images)
תחילת המשבר
במבט לאחור, ניתן לראות בבירור כי נקודת המפנה אירעה בחודש מרץ 2020, כאשר ארצות הברית הורתה על הפסקת מרבית הטיסות המסחריות ממדינות אירופה.
בעקבות החלטה זו נוצר מצב שבו חברות התעופה הגדולות ביותר בעולם נאלצות לבטל אלפי טיסות ולקרקע עשרות מטוסים. במקביל, בכמעט כל מדינה ניתן היה למצוא אזרחים זרים שמנסים לחזור לביתם (למשל, סטודנטים אמריקאים הלומדים באירופה, או ישראלים המתגוררים בארה"ב שביקשו לחזור לארץ).
שבועות בודדים לאחר מכן, ב-8 באפריל, תעשיית התעופה האמריקאית רשמה שפל חדש: פחות מ-95 אלף נוסעים עברו בעמדות הבידוק בנמלי התעופה השונים, ירידה של 96% לעומת יותר מ-2.3 מיליון נוסעים שטסו ב-8 באפריל 2019.
ראוי להזכיר כי מאז נרשם שיפור ניכר בביקוש לטיסות מסחריות, אולם בשל העובדה שקיימות מגבלות (נכון להיום, הכניסה לארצות הברית מותנת, בין היתר, בהצגת בדיקת קורונה שלילית לפני העלייה למטוס) הביקוש לטיסות מסחריות לא מצליח לשוב לרמות שנרשמו ערב המשבר.
בזמן שהביקוש לטיסות מסחריות צנח במהלך 2020, הפגיעה בענף הטיסות הפרטיות הייתה קטנה בהרבה: דו"ח של ארגון חברות התעופה הבינלאומי יאט"א (IATA) חושף כי בחודש אוגוסט רמת הביקוש לטיסות מסחריות הייתה נמוכה ב-65% מזו שנרשמה בתקופה המקבילה ב-2019. לשם השוואה, הביקוש לטיסות פרטיות ירד ב-15% בלבד (בהשוואה לאוג' 2019).
מדידות חום, מסכות ושמירה על ריחוק חברתי בנמה"ת LAX (צילום: Getty Images)
כבר לא לעשירים בלבד?
על פניו נראה שמדובר במגמה ברורה ומובנת מאליה: ישנם אנשים אמידים שהסתמכו על לוח הטיסות של חברות מסחריות כדי 'לדלג' בין ערים כמו ניו יורק ולוס אנג'לס, כדי להשתתף בפגישות, כנסים וכדומה. בפועל, מרבית הפגישות העסקיות נערכות באפליקציות כמו 'זום', והכנסים הגדולים וההמוניים בוטלו עד להודעה חדשה.
אי לכך עולות מספר שאלות מעניינות: מה בעצם הוביל לזינוק בביקוש לטיסות פרטיות, ומיהם אותם אנשים שמוכנים לשלם סכומי עתק כדי להגיע ליעדם?
ובכן, למרות השימוש הנפוץ במונח 'מטוס מנהלים' כדי לתאר מטוס פרטי, דווקא משפחות וקבוצות של חברים הן אלו שגורמות לענף לשמור על רמת הביקוש (באופן יחסי). כלומר, מרבית הנוסעים בטיסות הפרטיות הם כאלו שנהגו לטוס במחלקת במחלקת פרימיום (מחלקה ראשונה או ביזנס) בטיסות המסחריות, מלבד אנשי העסקים.
"לפני המשבר, הסיבה המרכזית שהובילה נוסעים לטוס במטוס מנהלים היה נושא הפרטיות", מסביר פטריק גלאגר, בחברת NetJets, "היום זה השיקול הבריאותי. אנשים חוששים לא רק מטיסות מסחריות, אלא גם משהות ממושכת בטרמינל מלא באלפי נוסעים, והמגבלות והנהלים הקשורים לכך".
דאג גולין, מייסד האתר Private Jet Card Comparisons אשר משווה בין מחירי הטיסות הפרטיות, אמר דברים דומים והסביר: "בטיסה פרטיות יש פחות מ-20 'נקודות מגע', כלומר מקרים שבהן נאלצים לבוא במגע עם אדם זר כמו מאבטח. בטיסה פרטית יש אולי 3-4 נקודות מגע".
כבר לא לעשירים בלבד? (צילום: Shutterstock)
מטוסים פרטיים בעולם העסקים
עד כה עסקנו בנסיבות והסיבות שעשויות לגרום לנוסע מסוים לבחור לטוס במטוס פרטי, אך קשה לקיים דיון בנושא ללא התייחסות לפן הכלכלי. למען הסר ספק, טיסות פרטיות הן עדיין דבר יקר ביותר, לעיתים קרובות פי 20 או 30 יותר מהעלות של כרטיס הלוך חזור במחלקת ביזנס מפוארת.
לכן, מוטב להבין איך אדם או חברה יכולים להצדיק את השימוש בכלי טיס, שעלות הפעלתו עלולה להגיע למאות אלפי דולרים עבור טיסה בודדת. ובכן, התשובה הפשוטה והקצרה ביותר שניתן לתת היא שאין הצדקה, לפחות לא כאשר משווים בין העלויות של טיסה פרטית לבין מחירו של כרטיס בטיסה מסחרית.
עם זאת, הכדאיות הכלכלית באה לידי ביטוי כאשר מוסיפים למשוואה את החיסכון בזמן (תהליך הצ'ק אין, הבידוק הביטחוני, העלייה למטוס, הירידה למטוס, איסוף המזוודות וכדומה) כאשר טסים במטוסים פרטיים.
קחו לדוגמה את רשת וולמארט העולמית, שהמטה שלה ממוקם בבנטונוויל, העיר התשיעית בגודלה בארקנסו. על אף שמדובר בעיר שבה מתגוררים פחות מ-50 אלף איש, ישנן טיסות מסחריות ישירות לערים הגדולות ביותר בארה"ב, לרבות לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, ניו יורק ומיאמי.
למרות זאת, לתאגיד וולמארט יש צי של 20 מטוסים פרטיים, יותר מכל חברה אחרת בארה"ב. הסיבה לכך היא המדיניות הקיימת בוולמארט, לפיה בכירי החברה (אלו שפועל עושים שימוש בצי המטוסים הפרטיים) יעבירו את כל הלילות בביתם בארקנסו, ולא בבתי מלון.
כך למשל, אם בכיר בחברה צריך להגיע למדינת וושינגטון כדי לבצע ביקורת במספר סניפים, הוא יכול לטוס במטוס הפרטי מארקנסו בבוקר ולחזור לביתו לקראת שעות הערב. לו היה נדרש לעשות את הדרך בטיסות מסחריות, אותו בכיר היה מבצע קונקשן ביעד כגון סן פרנסיסקו או דנבר, וסביר להניח שהיה צריך להעביר לפחות לילה אחד בבית מלון לפני חזרתו למטה החברה.
חשוב להדגיש כי הכדאיות הכלכלית הזו מתרחשת רק כאשר מדובר בבכיר שמרוויח שכר גבוה במיוחד, ככל הנראה בסביבות כמיליון דולר בשנה. כלומר, על אותו בכיר להרוויח מספיק כסף כדי שלא ישתלם לחברה שהוא יבזבז את זמנו בטיסה מסחרית. לחילופין, יתכן מצב שבו שני בכירים המרוויחים חצי מיליון דולר בשנה יעלו על אותה טיסה, ובכך הכדאיות הכלכלית נשמרת.
טיסה פרטית וטיסות מסחריות במהלך משבר הקורונה (צילום: Getty Images)
בדרך ללאס וגאס עוברים בטרמינל הטיסות הפרטיות?
כעת אנחנו מבינים כיצד ניתן להצדיק את השימוש בכלי טיס יקר, אך השאלה היא איך זה מתבטא כאשר מדובר באדם פרטי, ולא בתאגיד ענק? במבט חטוף על העלויות השונות ניתן לראות בבירור שהכדאיות הכלכלית נעלמת, אך את מקומה תפסה הכדאיות הבריאותית.
כדוגמה, טיסת הלוך חזור מלוס אנג'לס ללאס וגאס, במחלקה ראשונה של חברת תעופה מובילה (דהיינו, חברות כגון דלתא, אמריקן ויונייטד, ולא חברות לואו-קוסט) תעלה בסביבות 400 דולר. כלומר, קבוצה של 8 חברים תיפרד מ-3,200 דולר כדי לטוס לעיר החטאים ולחזור ממנה. טיסת הלוך חזור זהה במטוס פרטי, בו ניתן להושיב עד 8 נוסעים, תעלה בסביבות 9,000 דולר.
ניתן לראות בבירור שהטיסה במטוס פרטי יקרה פי 3 בהשוואה לטיסה המסחרית היקרה ביותר, אך מסתבר שגם זה לא מונע מרבים לבחור במטוסים פרטיים, כאמור, בעיקר משיקולים של כדאיות בריאותית.
כפי שעולה מהדוגמה שבה השתמשנו (בטיסות בין לוס אנג'לס ללאס וגאס), כאשר אנו טסים במטוסים מסחריים, אנו משלמים עבור מושב אחד. כשאנחנו טסים במטוסים פרטיים, אנחנו משלמים על המטוס כולו.
אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
כלומר, אם ניתן יהיה להוזיל את העלויות בטיסות הפרטיות, כאשר מדובר במשפחה עם הורים ומספר ילדים, או לחילופין קבוצת חברים, הכדאיות הכלכלית תצטרף לזו הבריאותית.
וכאן בדיוק נכנסות לתמונות חברות שונות, שביקשו 'לנצל' את החלל העצום הזה בין טיסות מסחריות לבין רכישת/החזקת מטוס פרטי, והן מציעות ללקוחות להשתתף ב'טיים שייר' - כלומר, תשלום חודשי קבוע בתמורה לאפשרות להשתמש במטוס (גובה התשלום לרוב תלוי בשעות הטיסה הצפויות).
"לאנשים רבים פשוט נמאס מטיסות מסחריות, ובעיקר מגל ביטולי הטיסות שנרשם בשנה שעברה, ולכן הם עברו לטוס במטוסים פרטיים", מסביר אר. ג'יי. לה-שאשו, מנכ"ל ומייסד חברת 'Jet The World', "למעשה, בשנה שעברה יותר ממיליון וחצי איש טסו בטיסות פרטיות בפעם הראשונה בחייהם".
לדבריו של לה-שאשו, ישנו אלמנט נוסף שרבים שוכחים ממנו: "אין כל ספק שתעשיית התעופה הפרטית נהנית מתקופת שגשוג גדולה במיוחד. ברגע שמישהו טס בטיסה פרטית, קשה מאוד לחזור לטיסה מסחרית. אנשים מתרגלים לדברים הקטנים, למשל שניתן להגיע עם המכונית עד לפתח המטוס, ומיד להמריא", הוא הוסיף.
מטוס מנהלים נערך להמריא מוואן נייס (צילום: Shutterstock)
לקראת 'אובריזציה' בתעשייה?
כאמור, טיסות פרטיות אומנם עשויות להשתלם למשפחה או קבוצת נוסעים, אך הן בכל זאת יקרות ביותר בהשוואה לטיסות מסחריות. אך יתכנו שינויים בשנים הקרובות, בייחוד לאור מה שמכונה ה"אובריזציה" בתעשייה.
המשמעות של מושג זה היא שבדומה לאופן שבו חברת 'אובר' השפיעה על תעשיית הנסיעות השיתופיות (ובאופן ישיר גם על מוניות ושירותי נסיעות אחרים), גם חברות המפעילות טיסות פרטיות עשויות לגרום למהפכה של ממש בשוק זה.
"לקוחות מעריכים את זה שהם יודעים בדיוק על מה הם משלמים. אנחנו מספקים פירוט, 'X' דולר על דלק, 'Y' דולר דמי נחיתה", מסביר לה-שאשו, "מן הסתם אנחנו גם מספקים את הטייסים, את התחזוקה וכל שאר העניינים סביב המטוס עצמו, כך שבפועל זה מוריד את העלויות עבור הנוסעים".
כעת נותר רק לראות האם תעשיית התעופה המסחרית תצליח לחזור לרמת ביקוש השיא שנרשמה בתחילת 2020, או שמא המגמה תימשך ותעשיית התעופה תעבור שינוי פרדיגמה של ממש.
