בוטה, נועזת ואלימה: הכירו את דרמת האימה החדשה של אמזון
״הם״, הסדרה החדשה מבית אמזון היא ללא ספק לא קלה לצפייה, ובעיקר לא מתאימה לכל אחד. אך מי שצולח את הצפייה יקבל דרמה ממכרת, דרמטית, ובעיקר מטלטלת, כזו שתישאר איתכם הרבה אחרי שהפרק יסתיים
04.17.2021 19:00
לני כהן
דרמת האימה החדשה של אמזון ״הם״ עוסקת באחד הנושאים המורכבים והרגישים בארצות הברית, ובעולם בכלל: גזענות נגד שחורים. כן, גם בעבר, אך גם בהווה. הסדרה עושה שימוש בלא מעט מאפייני ז'אנר האימה, במטרה להמחיש את הזוועות אשר עברו האפרו אמריקאים במהלך השנים. התוצאה? הרבה אלימות, בוטות ודרמה.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
השימוש באלמנטים של אימה הם ללא ספק הקלף המנצח של הסדרה, מה שהופך אותה למה שהיא. מה שהופך סצנות רבות מתוך הסדרה לבלתי נשכחות, קשות לצפייה, אך חשובות וחד פעמיות. בהחלט ניתן לומר כי העיסוק של הסדרה בנושא הגזענות הינו בוטה, חריף, ולא מתאים לכל אחד.
במילים אחרות, אם יש לך לב רגיש מדי, כנראה שזו לא הסדרה עבורכם. עלילת הסדרה מתרחשת אי שם בשנת 1953, ועוקבת אחר משפחה שחורה, אשר עוברת לפרבר ״לבן״, במחוז לוס אנג׳לס. התושבים הלבנים לא בדיוק מצליחים לקבל את השכנים החדשים והשחורים שלהם, והם בוהים בהם, מרכלים עליהם, ולבסוף, מחליטים לנקוט באקט בוטה וגזעני בשביל לגרש אותם.
האקט הוא קמפיין אכזרי, שאומר די במפורש ״אנו לא מוכנים שהשחורים האלה יגרו כאן״, כמובן כי הכוונה לשכונה הלבנה והמושלמת, החלום האמריקאי. רק משפחה אחת יוצאת כנגד הקמפיין, אך אין זה עוזר במיוחד. כפי שניתן היה לצפות, האקט הקשה, האלים והגזעני אכן מצליח להשפיע על המשפחה השחורה, כאשר האלימות והשנאה רק הולכות וגוברות, משני צידי המטבע.
מעת לעת, הצופה יכול לקבל הפוגות קצרות של הומר, אך ללא ספק מדובר על סדרה לא קלה לצפייה. למעשה, אפשר לומר כי היא לא יכולה לתפקד כסדרת בינג׳ קלאסית. צריך לקחת הפוגה בין פרק לפרק, עד כדי כך. הסדרה בת 10 פרקים, ולכל אורכה היא מציגה לא רק תצוגות משחק מרשימות, אלא גם צילום עוצר נשימה.
״הם״ היא ללא ספק בשורה של ממש לחובבי הז'אנר, אך עבור מי שמעדיף סדרות קלילות יותר, או סתם דרמה פשוטה, כנראה שזוהי לא בדיוק הסדרה עבורו. במילים אחרות, אם אתם מחפשים אסקפיזם איכותי, מהנה וכיפי, תנסו סדרה אחרת, אם אתם לא מתרגשים מאלימות, גזענות, וסצנות קשות ומטלטות, זו לגמרי הסדרה בשבילכם.
