מביא לכם מכל הטוב-יה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

שלמה טוביה

המתחם הענקי מתפרס על פני 200,000 סקוור פוט ויתמלא במיטב היצירות של השנתיים האחרונות בתחומי הציור, פיסול, עבודות נייר, צילום, אופנה ועיצוב. אחת החוויות המיוחדות בתערוכה היא האפשרות לפגוש חלק גדול מהאמנים המציגים בה. רבים מהם נמצאים בדוכנים מיוחדים הממוקמים  ליד יצירותהם הם משוחחים עם הקהל, מספרים על הוויז׳ין וההשראה מאחורי העבודות ומצטלמים עם האורחים.

התערוכה מעוררת השנה עניין רב יותר מתמיד; חובבי אומנות רבים שהיו סגורים למעלה משנה בבתיהם בעקבות מגפת הקורונה סיפרו לי שהם זקוקים לתערוכה הזו כמו אוויר לנשימה. בעיר שנחשבת לאחת המובילות בעולם בתחום האמנות והבידור, הגעגוע לאירועים מסוג זה הוא עמוק ואמיתי. 

הנציג הישראלי בתערוכה יהיה כאמור האמן שלמה טוביה שמשתתף בה בפעם השניה ברציפות. לפני כשנתיים הציג את פרויקט ״חלקי הגוף״ שזכו להתעניינות גדולה וחלק גדול מיצירותיו נמכרו בקליפורניה, יפן ואיטליה. בשיחה מהסטודיו היפהפה שלו במליבו סיפר לי כיצד השפיעה תקופת הקורונה ההזויה על האומנות שלו, ההשראה שקיבל בעקבות מסע להודו אליו יצא, ומה הוא מתכנן להציג בתערוכה הענקית בסוף החודש. 

שלמה, כיצד תקופת מגפת הקורונה השפיעה עליך ועל היצירתיות שלך?

״האמת שתקופת הקורונה בסופו של דבר הייתה נהדרת. כן, ברגע שאתה יוצא מההלם ומבין שהיא לא פה להעלם כל כך מהר אתה לומד להנות מהשקט הזה. פתאום היה לי יותר זמן לשבת ולייצר דברים חדשים. 

מבחינה אומנותית הקורונה גרמה לי לצייר יותר אבסטרקט. אני חושב שחוסר הוודאות של מה יהיה, לאן הולכים מכאן ומתי נחזור לחיים רגילים נחקק לי במוח. הפחד הזה שהיינו בו גרם לי לצייר דברים סוריאליסטים. לאט לאט כשהמצב הפך ליותר רגוע, הגיעו החיסונים והחיים חזרו לאיזה שהוא סוג של שפיות, שילבתי ביצירות האלו גם ריאליזם. פתאום אני מסתכל על הקנבס ויש לי ציור המשלב את שניהם. בהתחלה לא הבנתי מה לעשות עם זה. אבל אז הזמנתי חברים לסטודיו והם מאוד אהבו והחמיאו. אז הבנתי שאולי אני דווקא במקום טוב. נראה לי שביצירות החדשות אני משלב פופ ארט עם אבסטרקט.״ 

טוביה עובד בעיקר מהסטודיו שלו שכאמור ממוקם בלב ליבה של מליבו. בשנה וחצי האחרונות (בעקבות הקרונה) מצא עצמו מצייר יותר ויותר מהגראז׳ בחצר ביתו באנסינו. טוביה הוא האמן הזה שאני יכול לטלפן אליו בארבע לפנות בוקר ומהקו השני יענה קול עירני מלא בעשייה ובהשראה. עבודתו הקשה נושאת פרי; בשנים האחרונות הספיק לככב בתערוכת האמנות של LA Art Show במתחם אל איי לייב בדאון טאון לוס אנג׳לס, הוא מוכר את ציוריו ביפן הרחוקה ובאתר ה- Fine Arts הבינלאומי Artsy.  

"When Famale Beauty Gives the Eyes Pleasure"

בנוסף, הוא פותח תערוכות בשלל גלריות בכל רחבי לוס אנג’לס ביניהם MRG Fine Art Gallery ובאוקטובר הקרוב ( אם ירצו אלוהי הקורונה)  יציג את עבודתו ב: LA CITTA ETERNA- אחת הגלריות הכי נחשבות ברומא. טוביה גם מתכנן שיתוף פעולה מיוחד עם הבעלים של ׳האסלר הוטל׳ ברומא שמתכתב עם ההיסטוריה שלו עצמו. רוברטו בעלי המלון הוא חירש אילם ולפני שנים הקים באיטליה בית ספר לילדים חרשים אילמים. טוביה פוצח בימים אלו בשיתוף פעולה עם בית הספר, ומתכונן להציג בתערוכה גדולה שם ציורים מיוחדים שמתארים את חוויות ילדותו כבן להורים חרשים אילמים בעצמו. 

 תאר לי את ילדותך כבן להורים חרשים ואילמים?

״כבר בגיל חמש למדתי לקרוא ולכתוב כי הייתי צריך לנהל את הבית. היו מגיעים מכתבים מהעיריה או חשבונות של חשמל ומים לשלם וההורים שלי לא יכלו לטפל בהם. הם לא ידעו מימינם ומשמאלם. אני זוכר כילד קטן הייתי מתבייש, לא הבנתי למה רק ההורים שלי לא יכלו  לדבר, לשמוע או לעשות איתי אפילו דברים פשוטים כמו להקריא לי סיפור.  אבא עבד מאוד קשה בבניין כדי להביא כסף לאוכל. בהמשך הוא נפצע ויצא לגמלאות.״ 

טוביה היה מתקשר עם הוריו דרך הציורים: ״הייתי מצייר לאמא ואבא כדי להביע את הרגשות שלי. אם הייתי רוצה לדבר איתם על החלטה של ממשלת ישראל, הם כלל לא ידעו מה זו ממשלה. אז היינו קוראים לה ׳הבוסים של המדינה׳. הייתי מצייר את הבניין של הכנסת בירושלים והם זיהו אותו והבינו למה אני מתכוון. הורי לא ידעו קרוא וכתוב, אז כשהנשיא האמריקאי קנדי נרצח ציירתי להם את הדמות של קנדי ותמונה של אקדח יורה וככה סיפרתי להם שהוא מת. אם הייתי רוצה לספר סיפור על החברים שלי אז הייתי מצייר את הדמויות שלהם. מבחינתם החברים שלי היו: הבחור הנמוך, החבר עם התלתלים או החבר הגבוה. פשוט תיקשרתי איתם דרך אומנות.״ 

"The Game of Life" 

עשית לאחרונה גם טיול בהודו. כיצד הוא השפיע על האמנות שלך?

״זה היה הטיול הראשון שלי להודו. תמיד רציתי לנסוע מפני שאני מאוד אוהב יוגה, מדיטציה ואת כל הקטע של הרוחניות. ביקרתי  ברישיקש שזה אחד ממרכזי היוגה הכי גדולים בעולם. קמתי כל בוקר בחמש ופשוט עשיתי יוגה עם המדריכים הכי טובים שיש. בין השיעורים אתה מסתובב ליד נהר הגנגס, פוגש את המקומיים, אוכל את האוכל המיוחד שם. הכל כך כך פשוט, אמיתי לא מתאמץ.  פגשתי שם אנשים יפים מבפנים ומבחוץ.  היו הרבה רגעים שצילמתי שם במצלמה ואז שחזרתי הביתה הפכתי אותם לציורים. כל כך הרבה דמויות נתנו לי השראה שם. אחת התמונות המרכזיות שאציג בתערוכה היא מהודו.

ליצירה קוראים ״שנים דרך משקפיים אדומות״ זו תמונה של איש זקן שפגשתי בהודו. הקמטים שלו, העיניים, ההבעות-  הוא נראה כמו איש שעבר המון בחיים ומכאן מגיעה החוכמה שלו. אני זוכר שכשעבדתי על הציור הזה, בניגוד לציורים אחרים הכל זרם. כל משיכת מכחול הרגישה כנגיעה נכונה שכוונה מלמעלה. את המשקפיים האדומות הוספתי לציור, לא בטוח למה אבל זה הרגיש לי נכון. אולי זה מדגים את החוכמה שראיתי בו.״ 

לאילו עוד עבודות אנחנו יכולים לצפות בתערוכה הקרובה של בדאון טאון?

״אני אציג 15 יצירות בערך. תלוי בגודל ובמקום שיהיה לי שם. את כולן עשיתי בשנתיים האחרונות. אחת האהובות עלי היא ״BAD ASS״, שזה ציור של בחורה עם סיגריה וכובע שחור שעשיתי בהשראת סוף שנות ה-60 תחילת ה-70. 

יש גם את ״האצן״- שהיא תמונה של בחור כהה עור; הוא מנסה לרוץ ולהתקדם קדימה אבל יש ידיים שמחזיקות אותו ולא נותנות לו. הידיים הן בצבעים שונים המסמלים אנשים שונים בעולם שעוצרים אותו ולא נותנים לו להתקדם בגלל שהם מקנאים בו. זו ביקורת על  הגזענות נגד שחורים או מיעוטים.  אפילו לאחרונה, ראינו מה קרה בגמר של היורו בכדורגל. מאמן נבחרת אנגליה הכניס שחקנים שחורים לבעוט את הפנדלים. הם החמיצו, ומכאן התחיל גל של  התקפות גזעניות נגדם מהאוהדים של הנבחרת שלהם. אם שחקן אנגלי לבן היה מחמיץ אף אחד לא היה אומר כלום.״

״האצן״. יצירה ביקורתית כלפי היחס לאדם השחור בעולם

״ויש גם את התמונה של האיש הכחול שהיא מאוד מיוחדת עבורי. אני תמיד מקבל עליה המון הצעות אבל קשה לי למכור אותה. לא בכל סכום. זה איש בתנוחה מאוד מיוחדת. חצי יוגה חצי נאבק עם עצמו. בהתחלה ציירתי אותו עם ראש ואז החלטתי להוריד לו את הראש. אז מרחוק אתה לא יכול להבחין אם זו איש או אישה. עבדתי על הציור הזה יותר מ-80 שעות.״ 

אני מבין שיש יצירה מעולם הפיסול?

״כן, יום אחד הלכתי לראות איזה בית במליבו ובכניסה ליד השער היו זרוקים כמה חתיכות ברזלים שבורים. שאלתי את בעלת הבית מה זה? היא אמרה שזה מהשיפוצים והיא רוצה להיפטר מהם. לקחתי אותם לסטודיו וריתכתי אותם. ראיתי שזה נראה כמו גזע וענפים של עץ. התחלתי לצייר על הברזלים בהמון צבעים מרהיבים שתופסים את העין. ואז קראתי לחבר טוב שלי שעושה שיש, והוא הכין לי תושבת שהעץ יכול לעמוד עליו. אני קורא לפסל ״עץ החיים״; כי  הצבעים שלו מפיחים רוח של חיים ואני גם מרגיש שנתתי חיים לברזלים הזרוקים האלו שהפכו לעץ מלבלב.״ 

עכשיו שלוס אנג׳לס עושה קולות של חזרה לשגרה מה התוכניות לעתיד הקרוב?

״אני מרגיש שבאמת אפשר להתחיל לעשות תוכניות. אז באוקטובר עם המצב של הקורונה יאפשר אני מתכנן תערוכה גדולה ב -LA CITTA ETERNA הגלריה המפורסמת ברומא, איטליה.  ובסוף השנה אנחנו עובדים על תערוכה גדולה בסנט פטרסבורג ברוסיה. זה מרגש, ואני רק מקווה שלא יהיה קורונה וכל התוכניות הללו יתגשמו.״ 

״BAD ASS" - בהשראת האופנה של סוף שנות ה-60

LA ART SHOW July 29th - August 1st 

LA convention Center West Hall,  Booth #616   

Tickets: https://www.laartshow.com