ירידה של כ-60% נרשמה במספר ההפלות שבוצעו בטקסס במהלך החודש הראשון לאחר שהחוק השנוי במחלוקת אושר ע"י מדינת הכוכב הבודד בשנה שעברה, כך עולה מדו"ח חדש שפורסם השבוע.
אילוסטרציה (צילום: Getty Images)
כזכור, הצעת החוק (S.B. 8 בשמה הרשמי) אושרה ע"י בית הנבחרים והסנאט המקומיים בבירת טקסס, אוסטין, בתחילת 2021. שבועות ספורים לאחר מכן, ב-19 במאי, מושל המדינה - גרג אבוט - חתם על הצעת החוק אשר נכנסה לתוקף ב-1 בספטמבר.
במסגרת החוק, טקסס אוסרת על ביצוע הפלות החל מהדופק הראשון של העובר - בערך כשישה שבועות לתחילת ההריון, תקופה שלרוב נשים עוד לא יודעות שהן בהריון. כמו כן, החוק לא מחריג מקרי אונס או גילוי עריות. בדומה להצעות חוק דומות שהוגשו במדינות אחרות, הסוגיה הגיעה לבית המשפט העליון של ארה"ב, אולם השופטים בחרו שלא להתערב, ובכך איפשרו לחוק להיכנס לתוקף.
כעת, בפעם הראשונה מאז שהצעת החוק נכנסה לתוקף, הרשויות בטקסס חושפות את מידת ההשפעה שלו. לפי נתונים שנמסרו ממחלקת הבריאות ושירותי האנוש של טקסס, קרוב ל-2,200 הפלות בוצעו במרפאות במהלך חודש ספטמבר (כאמור, לאחר שהחוק נכנס לתוקף). לשם השוואה, חודש קודם לכן, באוגוסט, בוצעו יותר מ-5,400 הפלות בטקסס.
הפגנה נגד חוק ההפלות, בשנה שעברה בבירת טקסס, אוסטין (צילום: AP)
למעשה, היה ברור לחלוטין שהחוק יביא לירידה במספר ההפלות בטקסס, אך ספק אם מישהו תיאר לעצמו שתירשם ירידה כה חדה בתקופה כה קצרה.
בחודשים האחרונים רופאים בטקסס מזהירים שהחוק אינו מונע הפלות, אלא גורם לכך שנשים הרות המבקשות לעבור את ההליך נאלצות למצוא מרפאות במדינות שכנות - דבר שלעיתים מסתבך בשל שיקולים של חברות הביטוח השונות. יתרה מכך, נוצר עומס באותן מרפאות - דבר שמשפיע הן על הנשים מטקסס והן על נשים שגרות באותה מדינה.
חשוב לזכור שהחוק בטקסס מנוגד לתקדים 'רו נגד וייד' (אותה פסיקה מפורסמת של בית המשפט העליון), אולם המחוקקים בטקסס דאגו לנסח את החוק באופן שלא יביא לפסילתו.
כך למשל, חוק ההפלות השנוי במחלוקת קובע כי רשויות החוק במדינה הן לא אלה שיפעלו נגד רופאים ומרפאות המבצעים הפלות. במקום, מי שיהיו אחראים על אכיפת החוק הם האזרחים, גם כאלה שכלל לא קשורים למקרה, שכן הם יוכלו להגיש תביעות אזרחיות כנגד כל מי שמבצע הפלה או מסייע לבצע את ההליך.
במסגרת אותן תביעות אזרחיות, התובעים יכולים לדרוש "פיצויים על סך לפחות 10,000 דולר", כפי שנכתב בחוק.
כלומר, מעבר לרופאים ועובדי המרפאות העלולים להיתבע, החוק בטקסס מאפשר לתבוע כל אדם אחר שמספק "סיוע" להפלה. כך לדוגמה, אדם שעובד בשירות חברת נסיעות שיתופיות כגון אובר וליפט עלול להיתבע במידה שיסיע אישה למרפאה כדי שתעבור הפלה. לעומת זאת, האישה שעוברת את ההליך עצמו דווקא זוכה להגנה, ולא ניתן לתבוע אותה על כך.
הפגנה בעד חוק ההפלות, בחודש שעבר בדאלאס (צילום: Getty Images)
כאמור, מושל טקסס חתם על הצעת החוק בחודש מאי האחרון, והיא נכנסה לתוקף בתחילת חודש ספטמבר. שעות בודדות לאחר מכן, הנושא כבר הגיע לבית המשפט העליון, אולם השופטים בחרו שלא להתערב, ובכך איפשרו לחוק להישאר בתוקף.
שלושת השופטים הליברליים בביהמ"ש העליון - סטיבן ברייר, סוניה סוטומיור, ואלנה קגן - הביעו התנגדות נחרצת להצעת החוק. באופן מפתיע ביותר, נשיא ביהמ"ש העליון - ג'ון רוברטס - הצטרף לפסיקת המיעוט.
חמשת השופטים הנוספים - קלרנס תומאס, סמואל אליטו, ניל גורסץ', ברט קוואנו ואיימי קוני בארט - סיפקו את דעת הרוב, בה נכתב שהתובעים "לא סיפקו טיעונים משכנעים". השופטים הדגישו כי הפסיקה אינה נועדה לספק מענה לשאלת החוקתיות של החוק.
