חברותה של אוקראינה אינה על סדר היום של ארגון הברית הצפון-אטלנטית (NATO), אמר ביום שישי קנצלר גרמניה, אולף שולץ.
"הבהרתי גם במוסקבה שהאופציה הזו [חברות אוקראינה בנאט"ו] אינה על הפרק ולא תתקיים", אמר בראיון לערוץ השידור הציבורי הגרמני ZDF.
"אמרתי בפומבי שכולנו יודעים שהחברות של אוקראינה בנאט"ו אינה נמצאת על סדר היום של הברית", הוסיף.
"את זה הבין הנשיא האמריקני, וגם הנשיא הצרפתי".
שולץ אמר כי הוא שותף לדאגתו הביטחונית של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין והבהיר לפוטין כי אוקראינה לא תורשה להצטרף לנאט"ו.
"הרוסים היו מודאגים לגבי נושא השליטה בביטחון שלהם. [פוטין היה מודאג] שלנאט"ו יש מערך צבאי ורקטות באוקראינה המכוונות לשטח רוסי. לכן ניסינו להבהיר שזה לא יקרה", הרחיב.
נראה כי המרדף של אוקראינה להצטרף לנאט"ו היה אחד ממחלוקות הליבה שגרמו למלחמת רוסיה-אוקראינה.
בפברואר 2019, נשיא אוקראינה דאז פטרו פורושנקו חתם על תיקון חוקתי המחייב את המדינה להיות חברה בנאט"ו ובאיחוד האירופי לאחר שהפרלמנט העביר את הצעת החוק. פורושנקו אמר להנהגת הכוחות המזוינים של אוקראינה ימים לאחר שחתם על התיקון שהצטרפות לנאט"ו היא ערובה לביטחון לאוקראינה. בצד הרוסי, פוטין אומר שרוסיה צריכה לקבוע "קווים אדומים" כדי למנוע מאוקראינה להצטרף לנאט"ו, ואמר שהקשרים ההולכים וגדלים של אוקראינה עם הברית עלולים להפוך אותה למוקד שיגור לטילי נאט"ו המכוונים לרוסיה.
ארצות הברית ובעלות בריתו אחרות ניסו להימנע ממלחמה על ידי הפחתת המתיחות בין רוסיה ואוקראינה.
עם זאת, הקרמלין מתח ביקורת על ארצות הברית ונאט"ו על כך שלא התייחס לדאגות הביטחוניות הבסיסיות של מוסקבה, ודרש מנאט"ו להפסיק את התרחבותה מזרחה ושלא יפרסו נשק תקיפה ליד גבולות רוסיה.
פוטין פתח בפלישה בקנה מידה מלא לאוקראינה ב-24 בפברואר לאחר שהמאמצים להרתיע מלחמה כשלו. הכוחות המזוינים הרוסיים התקדמו במהירות ולפי הדיווחים כיתרו כמה ערים או מתקנים אוקראינים בשבוע הראשון. על פי הדיווחים הם גם השיגו שליטה על חרסון, עיר נמל בדרום אוקראינה. עם זאת, הכוחות הרוסיים נתקלו בהתנגדות עזה מצד הצבא האוקראיני, במיוחד בפאתי בירת אוקראינה קייב.
התנגדות הכוחות האוקראינים והקשיים הלוגיסטיים של רוסיה עצמה האטו את מהירות ההתקדמות של הצבא הרוסי, אמר משרד ההגנה של בריטניה. גורם רשמי באו"ם הודיע שכ-1.2 מיליון בני אדם נמלטו מאוקראינה כשהמלחמה נכנסה ליומה התשיעי.
הנציב העליון של האו"ם לפליטים פיליפו גרנדי אישר את הנתון המדהים בציוץ ב-4 במרץ.
גרנדי אמר ביום חמישי שבארבעת העשורים של עבודתו במצבי חירום של פליטים, הוא ראה רק לעתים נדירות יציאה מהירה כמו זו שבאוקראינה.
"שעה אחר שעה, דקה אחר דקה, יותר אנשים בורחים מהמציאות המפחידה של אלימות. אינספור נעקרו בתוך המדינה", אמר בהצהרה.
האו"ם גם אמר כי, נכון ל-3 במרץ, הם רשמו 1,006 נפגעים אזרחיים בהקשר של הפעולה הצבאית של רוסיה נגד אוקראינה, שנגרמו בעיקר מהפגזות ותקיפות אוויריות.
מהסוכנות נמסר כי נרשמו 331 מקרי מוות אזרחיים, כולל 19 ילדים, בעוד 675 נפצעו, כולל 31 ילדים.
עם זאת, האו"ם אומר ש"המחיר האמיתי גבוה בהרבה".
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר ביום שישי כי עד היום נהרגו במלחמה 9,200 חיילים רוסים.
הרשויות ברוסיה דיווחו כי 498 מחברי השירות שלה נהרגו.
