הסנאט אישר פה אחד את חוק הגנת השמש, הצעת חוק דו-מפלגתית המשאירה את ארצות הברית בשעון קיץ באופן קבוע.
(צילום: Shutterstock)
כעת החקיקה צריכה להגיע לבית הנבחרים, ואם היא תאושר שם – המסמך יגיע לשולחנו של הנשיא ג'ו ביידן, שיצטרך לתת את המילה האחרונה.
הסנאטור מארקו רוביו מפלורידה, אחת מנותני החסות להצעת החוק, אמר: "החדשות הטובות הן, שאנחנו יכולים להעביר את זה. אנחנו לא צריכים להמשיך עם הטיפשות הזו יותר".
רוביו הרפובליקני ציין כי אם החוק אכן יעבור, הוא ייכנס לתוקף רק בנובמבר 2023, זאת כדי לתת לענפי התעופה, מסילות הברזל ומפעילי הסעות המונים אחרים, אשר פועלים בלוחות זמנים קפדניים, מרחב מספיק גדול כדי להיערך לשינויים.
הסנאטור מפלורידה ציין כי הוא עדיין לא דיבר עם יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, על החקיקה. "אני לא יודע מה בית הנבחרים הולך לעשות", אמר רוביו. בהצהרה לכלי תקשורת, הדובר של פלוסי אמר: "הצעת החוק עברה רק היום אחר הצהריים, ואנחנו בוחנים אותה מקרוב".
ארצות הברית ביטלה את שעון הקיץ הלאומי בשנת 1919. עם זאת, חלק מהמדינות המשיכו לשמור על שעון קיץ, בעוד שאחרות לא עשו זאת במשך עשרות שנים – מה שיצר בלבול רב באזורי זמן ברחבי המדינה. בשנת 1966 הקונגרס העביר את חוק הזמן האחיד, המחייב את כל המדינות להתחיל ולסיים את שעון הקיץ באותו הזמן.
למשך זמן קצר, בתחילת שנות ה-70, ארה"ב ניסתה לשמור על שעון קיץ קבוע. אבל הניסוי, שהחל שדצמבר 1973 במהלך החודשים האחרונים לכהונתו של הנשיא ריצ'רד ניקסון, הסתיים פחות משנה לאחר מכן בעקבות תלונות רבות בנושא בטיחות וחששות לגבי ילדים שיצטרכו ללכת לבית הספר בחושך.
הטענות בעד השארת שעון קיץ קבוע הן רבות. נוסף לטרחה של עדכון שעונים פעמיים בשנה, היתרונות של חיסון באנרגיה של שעון קיץ הם זניחים עד לכלל לא. כמו כן, כמה מחקרים קשרו את אובדן שעת השינה הנוספת להשפעות בריאותיות שליליות, כמו עלייה בהתקפי לב, תאונות דרכים ופציעות במקום העבודה.