אלבומו החדש של לאמאר מכיל בתוכו לא מעט תוכנות חכמות, עקיצות כלפי החברה האמריקאית, ואת כל זה עוטפת מוסיקה משובחת, מגוונת, צבעונית, שמשנה את פניה לעיתים תכופות. למעשה, לאמאר לא חושש לשלב כמה וכמה סגנונות מוזיקליים בתוך האלבום, ובחירה זו, הופכת להיות אחת מנקודות החוזקה של היצירה.
האלבום המדובר מגיע לאחר זמן לא קצר של שקט מצידו של הזמר, ולדבריו, לאחר שנתיים של מחסום כתיבה רציני. אך בסוף זה הגיע, אלבום חדש, נועז, חכם מתמיד, כזה שללא ספק משדרג את מעמדו של הזמר והיוצר. כאמור, לאמאר לא חוששת לפתוח כמה פצעיים אישיים ואוניברסליים כאחד.
כך למשל, בשיר ״Father Time״ תוכלו לגלות נרטיב המציף את התופעה כי אבות רבים נוטשים את ילדיהם בקהילה האפרו אמריקאית, בשיר אחר הוא לא חושש לדבר על ההתמכרות האישית שלו למין, שהובילה לבגידה בבת זוגו, ובשיר נוסף על הפגיעה המינית שעברה אימו.
כידוע, לאמאר זכה בפוליצר, והוא ללא ספק אחד היוצרים המעניינים והחשובים של התקופה. המוזיקה של לאמאר היא לא ״עוד היפ הופ״, היא מוזיקה נוגעת ללב, מוסיקה עם מסר, עם משמעות, עם לב. בניגוד לקולגות שלו, לאמאר לגמרי נמצא בספייס משלו, והוא מצליח להתבלט על פני כולם.
