האם ממשלות העולם יכולות לפקח על הביטקוין שלכם?
ככל שהמטבעות הלאומיים עליהם יושבת הכלכלה העולמית דוהרים לאינפלציה רבים מוצאים מפלט בביטקוין, אך האם הממשלות העולמיות מסוגלות לפקח על המטבע היקר בעולם?
06.07.2022 15:12
סוכנויות הידיעות
א. החוק, ב. השווקים, ג. הארכיטקטורה והנורמות חברתיות
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
אלה הם שלושת הכוחות המגבילים את התנהגותם של בני אדם.
השאלה המרכזית מולם ניצבים כיום מחזיקי הביטקוין היא האם הממשלות העולמיות יכולות לנצל את הכוחות האלה כדי להסדיר ולבצע רגולציה למטבע היקר בעולם?.
כששואלים אנשים האם ניתן להסדיר (Regulate) את רשת הביטקוין או לא, אנשים נוטים לענות בצורה בינארית - כן , הכל ניתן להסדרה, או לא הביטקוין כבר הפריד עצמו לראשונה בהיסטוריה המודרנית באופן בלתי הפיך ממנגנון ייצור הכסף של הממשלות.
מאמר זה מנסה להבין טוב יותר מה הם סיכויי הרגולציה של הביטקוין ומהם הכלים שבהם הרגולטורים יכולים להשתמש באופן סביר כדי להגביל את אימוץ המטבע.
לצורך זה, נחשיב רגולציה כ'מגבלה משפטית מכוח המדינה'. אבל נזכור כי חוקים אינם המנגנון היחידי המעצב את החברה. במה שמכונה לעתים קרובות "תיאוריית הנקודות הפתטית", פרופ' לורנס לסיג מסביר על שלושת הכוחות המגבילים את פעולתו של אדם.
1. השווקים המווסתים באמצעות מחירים ועלויות/הזדמנויות.
2. נורמות חברתיות המייצגות קבוצה מורכבת של סטנדרטים של התנהגות המקובלים בקהילה (כמו לתת טיפ למלצר במסעדה).
3. ארכיטקטורה - הכוללת מחסומים גיאוגרפיים, טבעיים, טכנולוגיים וביולוגיים להתנהגות אנושית (כמו חוקי הפיזיקה המונעים מאיתנו ריחוף או אפליקציית אינטרנט המונעת או מתירה לנו גישה לשירותים מקוונים).
כל אחד מכוחות אלו יכול - בכוונה או שלא - להשפיע על אחרים.
חוקים יכולים להגביל את כריתת היערות (ארכיטקטורה), נורמות חברתיות יכולות לעצב שווקים, ומזג האוויר ( הנופל בתוך קטגוריית הארכיטקטורה) יכול להשפיע על הייצור החקלאי ועל מחירי המזון.
כאשר חוק אינו מספיק כדי להשפיע על האוכלוסייה המחוקקים יחפשו לפעול באמצעות כוחות אחרים.
זה קורה לא פעם בצורה של תקנות - כאשר הממשלה גורמת למחיר הסיגריות לעלות, כאשר היא אוסרת על שימוש במילים ספציפיות בטלוויזיה כדי להשפיע על התנהגות האזרחים (נורמות חברתיות) או כאשר היא בונה מחסומי בטון ליצירת אזורי הולכי רגל (ארכיטקטורה).
גם חוקים כידוע יכולים כמובן להשפיע על השווקים, על הארכיטקטורה ועל הנורמות חברתיות
אבל האם חוקים תמיד יכולים להשפיע על הארכיטקטורה בכל מצב?
האם חוקים יכולים לגרום לנגיף להיעלם?
בעולם של היום, לא ניתן למגר וירוסים מדבקים מאוד בשל שילוב של סיבות ביולוגיות (ארכיטקטורה), אילוצים פיננסיים (שווקים) ועוינות להגבלות (נורמות חברתיות).
כמו וירוס, גם הביטקוין הופך לחלק לא רק מהשווקים, אלא מהארכיטקטורה עצמה - והוא מתפשט ברחבי העולם (ומשתנה כשצריך) ותלוי בתמריצים הנכונים בשוק או במומנטום פוליטי-חברתי.
מחוקקים לא יכולים לסגור את הביטקוין וגם לא למגר וירוס, אבל הם יכולים להשתמש בהגבלות חוקיות כדי להפחית את הסיכון לתוצאות לא רצויות ספציפיות.
אכיפה ישירה באמצעות משתמשים:
לחוק יכולה להיות השפעה ישירה על אנשים, אך כל עוד יש טלפון וחיבור לאינטרנט, אפשר עדיין להשתמש בביטקוין. וכך למעשה יעילותה של אכיפה ישירה תלויה אפוא בסמכות השיפוט שבה היא מתקיימת.
וכך, למעשה, רק הגבלה לא פרופורציונלית של חופש הפרט, עלולה להגביל את אימוץ הביטקוין בטווח הקצר (סביר להניח ששווקיים המבוססים על טכנולוגיות עמית לעמית תת-קרקעיים יצוצו גם בטווח הארוך). כמו כן, אנשים נוטים להיות מוכנים יותר להפר חוקים כאשר כספם מונח על כף המאזניים. זו הסיבה שהעשור האחרון מלא במקרים שבהם מפתחי תוכנה, פעילים פוליטיים ופושעים השתמשו בטכניקות מתוחכמות יותר או פחות כדי לברוח מהביקורת של הממשלה על הביטקוין שלהם.
אכיפה באמצעות ארכיטקטורה:
למרות ש"הצהרת העצמאות של מרחב הסייבר" של ג'ון פרי בארלו עדיין רלוונטית לאורח החיים של חלק מהאנשים כיום, ממשלות בדרך כלל מפעילות מידה מסוימת של שליטה על ארכיטקטורת האינטרנט. למעשה, הנתונים שזורמים במכשירים עוברים בצווארי בקבוק מרכזיים המאפשרים לרשויות ציבוריות לסגור אתרים, לזהות משתמשים אנונימיים ולשלוט בתנועה מקוונת. ביטקוין שונה מכיוון שהוא מבוזר משמעותית מרוב יישומי האינטרנט שאנו משתמשים בהם כיום. הודות לרשת חזקה של צמתים ואסדות כרייה, שינוי הבלוקצ'יין תהיה משימה ''הרקולסיאנית'' עבור כל ממשלה.
יחד עם זאת, ביטקוין אכן מסתמך על תשתית האינטרנט כדי לאפשר לצמתים לתקשר. בתיאוריה, זה נותן למחוקקים נקודת גישה רגולטורית על התשתית הטכנית. לדוגמה, מכיוון שעסקאות ביטקוין אינן מוצפנות, ספקי שירותי אינטרנט יכולים להשתמש בטכניקות מיוחדות כדי לזהות אותן ואף להחליט שלא לעבד אותן.
עם זאת, אפילו עם האמצעים הדרקוניים ביותר שקיימים, למשתמשים מנוסים תמיד יהיו דרכים לשדר עסקאות לרשת (כולל אפשרויות מוצא אחרון כגון SMS וקוד מורס). פתרון נוסף יהיה למקד את תשומת הלב במפתחי הליבה של ביטקוין. אך זה רעיון גרוע לפחות משתי סיבות. ראשית, אם מאוימים, מפתחים אלה יכולים להיעלם בקלות ולהמשיך בעבודתם בעילום שם. שנית, מכיוון שקהילת הביטקוין מסתמכת על הסכמה רחבה, המפתחים המשפיעים ביותר לא יוכלו לדחוף שינויים שהוטלו על ידי הממשלה לתוך הקוד.
אכיפה באמצעות תמריצי שווקים
החוק יכול להשפיע על השווקים - ממשלות יכולות להציע לאזרחיהן תמריצים משכנעים כדי להאט את אימוץ הביטקוין או לשמור על שליטה על זרימת הכסף. לדוגמא, ממשלת אל סלבדור הציעה 30 דולר לכל אזרח שהוריד את ארנק Chivo - פתרון משמורת שבו לממשלה יש שליטה מלאה על הכספים. הדרך הפופולרית ביותר שממשלות מנסות כיום להסדיר את הביטקוין היא באמצעות בורסות, ספקי נזילות ומתווכים אחרים. על ידי עמידה בתקנות הכר את הלקוחות שלך (KYC) ותקנות איסור הלבנת הון (AML), הבנקים החדשים הללו מסוגלים להציע מחירים משכנעים ולמשוך את המשתמשים הלא מנוסים ביותר. יש לכך השלכות חשובות על יציבות אספקת הביטקוין וכנראה הדבר מהווה את אחד האיומים הגדולים ביותר על הבטחת הביטקוין ככלי לריבונות עצמית אינדיבידואלית.
לא ברור אם, מתי, וכיצד ממשלות יכניסו מטבעות דיגיטליים של הבנקים המרכזיים (CBDCs) לכלכלותיהן, אבל בדיוק כמו שממשלה יכולה לקדם את השימוש ב-CBDC שלה באמצעות תמריצים כלכליים, היא עלולה למנוע תמריצים לתשלומי ביטקוין. לדוגמא, עמלות על גישה לשירותים ציבוריים או מיסים מקומיים יכלו להיות מופחתות בעת שימוש במטבע דיגיטלי שהונפק על ידי הממשלה תוך מחיר מלא או אפילו יקר יותר אם יבחרו האנשים להשתמש בביטקוין.
זה חשוב מכיוון שבעוד ל-CBDC (מטבעות דיגליטליים של הממשלות) לא תהיה השפעה על הרשת כשלעצמה, הם יכולים להאט את אימוץ הביטקוין.
גישה כזו מוגדרת לעתים קרובות כפטרנליזם ליברטריאני, מאחר שאנשים יכולים לבחור בחופשיות אם הם רוצים להצטרף או לבטל את הסכמתם למערכת ספציפית.
אכיפה באמצעות נורמות חברתיות
החוק כידוע יכול להשפיע על נורמות חברתיות - אין ספק שספקנות ממסדית רבה עיצבה את תפיסת הציבור את הביטקוין באופן שלילי.
למעשה, חוקים יכולים לנסות לעצב את התפיסה הציבורית במגוון דרכים.
למשל, איסור על מילים הקשורות לביטקוין בטלוויזיה או הקמת תוכניות בית ספר המתמקדות בסיכונים שבשימוש בביטקוין.
קובעי המדיניות יכולים אפילו ללכת צעד קדימה ולקדם קמפיינים "מלמטה למעלה" בניסיון לשנות את קוד הביטקוין.
לסיכום - הפגיעות העיקרית של ביטקוין:
בדיוק כמו שאנחנו יכולים להניח שאף ממשלה לא חושבת שהיא יכולה לחסל לחלוטין וירוס, ייתכן והרגולטורים הבינו סוף סוף שאותו דבר חל על רשת הביטקוין, והאפשרות הטובה ביותר שלהם היא לנסות להגביל את הדרך שבה הוא מתפשט.
במקום לקחת את הסיכון לראות את כוחם הכספי של הבנקים המרכזיים והמטבעות הלאומיים נשחק לאט, סביר להניח שממשלות יתנסו בשילובים שונים של הכלים שתוארו לעיל כדי להאט את תהליך ההיפר-ביטקויניזציה.
ביטקוין תוכנן להיות מערכת מאובטחת ומבוזרת במיוחד, אבל צריך לזכור שהמרכיבים החשובים ביותר שלו הם בני אדם שמטבעם עשויים להיות לא אמינים ובלתי צפויים.
ממשלות לא תמיד מקדימות את העקומה בהבנת הטכנולוגיה, אבל יש להן רקורד מוצלח בהנעת התנהגות אנושית.
