אדם סנדלר במיטבו: ״השיחוק״

״השיחוק״, אשר הצטרף לאחרונה להיצע הסרטים בענקית הסטרימינג ״נטפליקס״ מצליח לעורר לא מעט עניין וסקרנות, ולגמרי בצדק. הסרט בכיכובו של אדם סנדלר הנהדר, ולמרות שהוא לגמרי יכול להיות תחת ההגדרה של סרט ספורט קלאסי, הוא מציע הרבה מעבר לכך, כמו שסרט טוב צריך להיות.

במילים אחרות, ״השיחוק״ לא עוסק רק בספורט, אלא גם ביחסים, אנשים, מערכות יחסים, זוגיות, חיי נישואין, עוני, כוח, אגו, ומה לא. במרכז העלילה עומד סטנלי שוגרמן שהיה שחקן כדורסל מצליח בעברו וכיום הוא משוטט ברחבי ארצות הברית והעולם במטרה למצוא את הכישרון הבא. את הכוכב הבא, מה שגורם לו להיות פחות נוכח בחיי המשפחה, ולפספס לא מעט ימי הולדת של בתו הבכורה והיחידה.

כבר בתחילת הסרט מקבל סטנלי הזדמנות חד פעמית, להפוך להיות עוזר מאמן בקבוצת פילדלפיה 76, אך לשם כך הוא חייב להביא את הכוכב הבא שיהפוך את הקבוצה לטובה. כמה טובה? כזו שיכולה להביא סוף-סוף אליפות. במהלך שהותו בספרד, הוא נחשף לשחקן רחוב קשוח שמשחק עם חברי השכונה כדורסל, ומיד מבין שזה הבחור שלו.

שמו של הכוכב האלמוני הוא ״בו״, והוא בחור צעיר המגדל לבדו את בתו, חי עם אמו, ומנסה לחיות בכבוד ולפרנס את המשפחה. משימה שנראית לא פשוטה במיוחד. כך, די מהר, הגורלות של השניים נקשרים זה בזה, והם טסים יחד לארצות הברית, כשהם לוקחים סיכון, אך מחזיקים בתקווה קטנה, זהירה.

מצד אחד, בו מוותר על העבודה הקבועה שלו שמכניסה לו כסף (פועל בניין), עוזב את בתו מאחור, ואילו סטנלי מסתכן באכזבה, כישלון. בשלב הזה כל האתגרים, האגו, המלחמות, והקושי שיש מאחורי עולם הכדורסל האמריקאי באים לידי ביטוי, ודי מהר הצופה מגלה כי תרבות הספורט האמריקאית, לא מקבלת בברכה גדולה זרים. 

אדם סנדלר מציג בסרט החדש יכולות משחק נהדרות, שכולנו מכירים, אך נראה כי בסרט הנוכחי, הוא מצליח להזכיר לכולנו איזה שחקן מופלא, אותנטי, ופשוט הוא. הוא מדלג בקלות מעוררת התפעלות בין רגעים דרמטיים נוגעים ללב, לבין רגעים קומיים ומשעשעים. גם בו, שהוא אינו שחקן במקור, מציג יכולת משחק לא רעה בכלל.

לסיכום, ״השיחוק״ הוא סרט כיפי, נוגע ללב, קלאסיקה הוליוודית במיטבה, שמצד אחד מעניק לעולם הספורט מספיק מקום ונפח, אך מהצד שני לא שוכח את האלמנט האנושי, שהוא לא פחות שוב, והופך את היצירה מעניינת וסוחפת באמת.