צוות של עובדים פדרליים השתמשו בלפידים כדי לטפטף אשר עבור הצתת שריפה ביער הלאומי סנטה פה, שמטרתו הייתה לדלל חורשות אורנים צפופות.
(צילום: AP)
אבל כאשר הרוחות של חודש אפריל התחזקו והשתוללו על פני ההרים של צפון ניו מקסיקו, הן דחפו את האש על מעבר לגבולות שנקבעו - ועד מהרה גרם ללהבות לצאת משליטה, מה שהפך לאחר הטעויות ההרסניות ביותר של שירות היערות האמריקני בעשרות השנים האחרונות.
הצתת השריפה הקטנה על ידי הרשויות הפדרליות נחשבת כעת לשריפה הגדולה ביותר בהיסטוריה המתועדת של ניו מקסיקו. האש עדיין בוערת על פני יותר מ-1,380 קמ"ר, שטח הגדול יותר מהעיר לוס אנג'לס, ועד כה הרסה מאות בתים והביאה לעקירה של אלפי תושבי באזור שבו התיישבו כפרים היספנים לפני מאות שנים.
"אני מקווה שהאחראים לכישלון הקטסטרופלי הזה לא ישנים בלילה", אמר מג סנדובל בת ה-65, שמשפחתה גרה באזור עוד משנות ה-1840. ביתם נהרס והם נאלצו להתפנות, וכעת הם גרים בטנדר. "הם הרסו את חייהם של אלפי אנשים".
הבצורת ושינויי האקלים העלו את הסכנה לשריפות הרסניות יותר בעיקר במערב ארצות הברית. בהסתמך על נהלים ישנים לניהול שריפות, פקידים פדרליים ומדינתיים קובעים שריפות מבוקרות ביערות בהן דוכאו שריפות טבעיות, בניסיון לדלל הצטברות של צמחייה דליקה שעלולה לגרום ללהבות חזקות.
שירות היערות, שכבר מבצע כ-4,500 שריפות מבוקרות מדי שנה, רוצה להגביר את הפעילות ברחבי ארצות הברית, בעוד שחבילת התשתיות של הנשיא ג'ו ביידן מספקת 5 מיליארד דולר לאמצעי שריפות, כולל הסרת צמחייה דליקה והגדלת שכר הכבאים.
(צילום: רויטרס)
ב-20 במאי, כאשר האש בניו מקסיקו כבר התפשטה, ראש שירות היערות האמריקאי רנדי מור הכריז על הפסקה של 90 יום בפעולות ההצתה באדמות היער הלאומי, כדי לתת לפקידים זמן ללמוד על שאירע.
בסקירה פנימית על ההצתה מה-6 באפריל, נמצא כי מנהלי כיבוי האש פעלו לפי תוכניות מאושרות, אך הם לא בדקו לעומק את הנתונים החשובים. כך, למשל, הם הסתמכו על תחזיות מזג אוויר אוטומטיות במקום לבדוק את הנתונים של מומחים מקומיים כדי להבין את תנאי הרוח המשתנים, הלחות ועוד.
התחקיר גם מצא כי צוותי הכיבוי "לא הפסיקו את ההצתות או דיכאו את האש המבוקרת לאחר אינדיקציות ברורות לעוצמת אש גבוהה".
ועדיין, מור הגן על צוותי המשימה, וכינה את הפעולות כחיוניות להפחתת האיום על שריפות גדולות. ב-99.84% מהמקרים, לדבריו, השריפות המבוקרות עובדות כמתוכנן.
טניה קוואן סימונס, שהבית שלה בכפר קליבלנד נהרס, אמרה שהביטוח צפוי לכסות חלק קטן מההפסדים של משפחתה הקשורים לתשלומי משכנתאות ועוד, אבל "אנחנו נשארנו עם חתיכת עפר חסרת תועלת".
