"אוקראינה מפסידה את המלחמה - וגם הכלכלה האירופאית"

מעבר לנזק באוקראינה עצמה, למלחמה יש נפגעים גם בשאר אירופה שכן היבשת מאבדת את אספקת האנרגיה שלה, וקצב הייצור שלה מאט תוך האצת גל אינפלציה הנובע מעלויות האנרגיה הגבוהות.

אירופה ניסתה במשך שנים לגוון את מקורות האנרגיה שלה, אך לא הייתה לה תוכנית מגירה מקיפה לנטרל את ההשפעה של ניתוק פתאומי מגישה לנפט ולגז רוסי מאז תחילת מלחמת אוקראינה.

פוליטיקאים אירופאים הגזימו בגסות בחישוב פוטנציאל ההחלפה של מקורות אנרגיה אחרים ועומדים עתה בפני הצורך לקבל חלופות שעד לא מזמן נחשבו בלתי אפשריות מבחינה פוליטית, כמו הפתיחה מחדש של ייצור הפחם בגרמניה חובבת תיאוריית שינוי האקלים.

איך התרחש החישוב השגוי הזה?

ברור שההנהגה האירופאית לא הצליחה לחזות את ההשלכות של המלחמה הכלכלית שהתחוללה נגד רוסיה מאז פברואר.

אחד ההסברים לנועזות ולביטחון העצמי של אירופה מול רוסיה היה אמונה חזקה שהשילוב של סנקציות אנטי-רוסיות ותמיכה צבאית באוקראינה יגרום להחלשה משמעותית של המצב הפוליטי, החברתי והצבאי של רוסיה ויוביל את רוסיה לתבוסתה.

רק זה עשוי להסביר הצהרות נועזות שהמלחמה תיפתר רק בשטח כפי שנאמר בביטחון על ידי נציג החוץ של האיחוד האירופי בחודש מרץ.

ניתן לטעון שההערכה השגויה לגבי תוצאות המלחמה מקורה במודיעין אמריקאי-בריטי שחזה את תבוסתה של רוסיה באמצעות לוחמה כלכלית, וגם חזה השפעה מוגבלת של הסנקציות על אירופה. בינתיים, ההשלכות הפוליטיות כבר כאן, כאשר ראשי ממשלת בריטניה ואיטליה הם הנפגעים הבולטים ביותר כקורבנות של אירועים פוליטיים פנימיים שהשתחררו בשל הסנקציות הרוסיות וערערו את יציבות ממשלותיהם. חשוב מכך, לא נראה שההנהגה האירופית שנותרה (בהנהגת פון דר ליין, מקרון ושולץ) מוכנה לשנות מסלול מבלי לאבד אמינות משמעותית בבית.

מצד שני, דעות פוליטיות מנוגדות ובלתי שגרתיות נשמעות חזק יותר ויותר, כאשר נאומו האחרון של ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, בו הזכיר באומץ כי הסנקציות הרוסיות וחימוש אוקראינה נכשלו, וכי אוקראינה לא יכולה לנצח במלחמה הינו הדוגמה המרכזית לכך.

בלב הצרות הנוכחיות של אירופה, חוסר יכולתה לאזן את האינטרסים הכלכליים והביטחוניים שלה עם מספיק אוטונומיה כדי שתוכל לדאוג לאינטרסים שלה הוא ללא ספק האתגר המרכזי של האיחוד האירופי. העמימות האירופית, והקושי לייצר עמדה ברורה העומדת על האינטרסים האירופאיים אינה חדשה, שורשיה בארכיטקטורה שלאחר מלחמת העולם השנייה ובעקבות קריסת ברית המועצות.

ביחס לאוקראינה הדבר התבטא כבר בחוסר הכישרון לאכוף את הסכמי מינסק לאחר שאלה הופרו מצד אוקראינה.

נראה שרק שינויים פוליטיים משמעותיים במדינות אירופה החשובות - כלומר צרפת, גרמניה ואיטליה - יאפשרו שינוי מסלול משמעותי מהנתיב הנוכחי של הרס כלכלי.

אחרת, כל יוזמה מדינית לפתרון המלחמה תישאר בידי רוסיה וארצות הברית, ואם זה המקרה, לא יהיו אינטרסים אירופאיים בכל הסדר בר קיימא לכשזה ייחתם.

זה יהיה טרגי שבעיית ליבה אירופאית כמו מלחמת אוקראינה תיפתר באמצעות התמודדות של מעצמה אירו-אסייתית מול מעצמה אמריקאית.