דעה: קושנר חשף את האמת המכוערת על בנימין נתניהו
הספר החדש של ג'ארד קושנר חשף את מה שיודעי-דבר וימנים אמיתיים שדאגו להבין מה קורה מאחורי הקלעים ידעו ממזמן - יש פה עניין עם מהמר כפייתי על עתיד המדינה שמפחד לנצח גם שנשיא ארה"ב שם לו ביד שני אסים, בסוף כשאין ברירה - הוא גם חוצפן מספיק לקחת קרדיט - אין ספק, ליגה אחרת
07.30.2022 13:45
יאיר קליינבאום
האמת על נתניהו נחשפה על ידי ג'ארד קושנר.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
היועץ הקרוב של טראמפ ואדריכל 'הסכמי אברהם' חשף בספרו כי הנשיא כמעט ביטל את העברת השגרירות לירושלים בגלל תגובת נתניהו.
טראמפ אף אמר לו "ביבי אתה הבעיה כאן", לאחר שנתניהו הגיב בקרירות לצעד ההיסטורי.
עד כאן העובדות.
כמה פעמים הסברתי לכם שביבי אחראי ל'הסכמי אברהם' כמו שאני אחראי לפלישות הויקינגיות לנהר הוולגה במאה ה-9?. כמה פעמים היה עלי להסביר לכם שהוא בא לגזור את הסרט? ושמלך דיפלומטיית הסטגנציה לא יזם את המהלך?
שמדובר בפרויקט של אבי ברקוביץ' וג'ארד קושנר – היהודים המרכזיים בכוורת המדינית של הנשיא טראמפ שבמשך שלוש שנים בנו את המהלך עקב בצד אגודל?.
גם בועז העצני אחד מאנשי השטח החשובים בשומרון אישש את הדברים:
"לא היה פעיל נוצרי אוונגליסטי אחד שלא אמר לי את זה שוב ושוב. גם נציג המפלגה הרפובליקנית בארץ, מארק צל, אמר זאת בפירוש. ביבי התנגד, הנוצרים תבעו בכל תוקף להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. כמובן כשלא היתה ברירה, ביבי קפץ על העגלה"
קצת פרטים: בתחילת שנת 2017 טראמפ נלחם נגד שר החוץ רקס טילרסטן, ונגד שר ההגנה ג'יימס מאטיס שהתנגדו להעברת השגרירות.
הוא צידד בעמדה של חתנו ג'ארד קושנר ושל שגריר ארה"ב בתל אביב (אז) וחברו הקרוב דייויד פרידמן לבצע את המהלך ההיסטורי.
בשלב מסוים, הנשיא הרים טלפון לנתניהו בתקווה לקבל גיבוי ועידוד מירושלים – אך מתברר שירושלים רצתה להישאר תל-אביב – כמו בדיווחי ה-BBC והתקשורת האירופאית, מה נעשה - אולי רק ככה ביביסטים יוכלו להמשיך לבכות על אפליה.
"טראמפ היה מתוסכל מהשיחה, הוא ציפה לגיבוי ונתקל בקרירות מצד ביבי", נזכר קושנר – הראוי לפרס נובל לשלום על בניית הסכמי אברהם.
עכשיו אתם יודעים למי הנשיא מתכוון כשהוא אמר בקמפיין 2020 ש"האוונגליסטים היו יותר שמחים מאשר המנהיגים היהודים על העברת השגרירות", כי אם נתניהו נחשב ל"מנהיגים היהודים", הכל ברור.
אבל תקוות הדורות של 2000 שנות גלות בצד (כי מה לאתאיסטים כמו נתניהו ולירושלים) אפשר לפחות להתנחם ב"קלאסה הדיפלומטית" של נתניהו לא?.
"הוא השאיר אותי ער שלוש שעות ואכל לי את האוזן", אמר טראמפ לקושנר ערב הביקור הראשון של הנשיא ה-45 בירושלים.
"כל פעם שחשבתי שהארוחה תסתיים, עוד מנה הגיעה".
קושנר כתב בהומור – "זה היה כישלון של המודיעין הישראלי – ביבי היה צריך להכיר את הקהל שלו טוב יותר, הוא היה זוכה בטובתו של טראמפ לו רק היה מגיש המבורגר ונותן לו ללכת למלון להירגע".
אין – ליגה אחרת.
מה לעשות ש'הגברת' היא הדיפלומטית הראשונה, ומי שמעמיד פנים שהוא אמריקאי – רק יודע אנגלית טובה אבל אין לו גרם של אומץ או דם אמריקאי בורידים כדי להבין את הפשטות והגאונות של אדם בקנה המידה של טראמפ.
בכל זאת בית הספר למנהל עסקים של וורטון בו למד טראמפ בעל תנאי קבלה יותר קשים מהמחלקה לארכיטקטורה בה למד נתניהו.
בכל זאת הוא פולני רביזיוניסט למען השם.
אבל אצל הביביסטים שום דבר לא יפריע למציאות.
עתה נשאלת השאלה. למה שאדם שגרם לנשיא ארה"ב לשקול ולבטל את העברת השגרירות; שנתן לחיזבאללה להעצים את כמות הטילים שלו פי 17, ב-10 שנים; ששיחרר 1037 מחבלים תמורת חייל פשוט; שהפך את הנגב לבירת המדינה הפלשתינית השלישית; שנתן לאיחוד האירופי להשתלט על שטחי אבות; שהפקיר את הערים המעורבות למשפחות הפשע ולקיצוניים הערביים - למה שאיש שמאל קיצוני שכזה יהיה ראוי לסגידת חלקים כה נרחבים של "הימין" בעם?.
ובכן התשובה לצערנו היא שלחלקים בעם אין רצון או תשוקה לחנך את עצמם למצב בו יהיו מסוגלים לבחון את מעשיו של מושא הערמתם באותה מידה בה הם בוחנים את דיבוריו.
משל הקזינו:
בנימין נתניהו הוא כמו מהמר בקזינו שלא מסוגל לצאת עם הקופה – אבל נשאר בשולחן לשחק.
המחשבה ה"שמרנית" וה"זהירה" וה"מחושבת" - אינה כזו כלל וכלל. הוא יושב בשולחן, עם הדם, היזע, הדמעות, התקוות, והחלומות של דורות יהודים שחיו לפניו, ופעם אחר פעם מתקפל ברגע האמת – גם כשיש לו צמד אסים ביד - קרי את נשיא ארה"ב שמבטל את שר החוץ ושר ההגנה שלו ומוכן לתת לו לנצח, הוא כל כך פוחד לעשות צעד כלשהו עד שהוא מוכן To cut even.
הוא מביט בשוטים שיושבים מסביב לשולחן הפוקר, לא מבינים דבר במשחק, אך שומעים את האנגלית הצוננת, וחושבים שהוא גאון.
אך כל ראש מדינה או דיפלומט רציני מסרקוזי ועד טראמפ, מקושנר ועד פרידמן, כל אדם שמבין את מבנה האישיות של הפחדן המתודי והכריזמטי יודע ש-He’s bluffing.
נכון שאף ראש מדינה יהודי לא צריך ללכת בהכרח All In, אך בין פזיזות, ובין פחדנות, בין התקפלות סדרתית, ובין לקיחת קרדיט על הישגים של אנשים נועזים ממנו? כאילו היתה לו יד טובה והוא שיחק בה? – יש מרחק רב, אולי המרחק בין הדימוי של ביבי ובין המציאות של פחדן כרוני - או כמו שאובמה קרא לזה.
אך נתניהו יכול להרשות לעצמו להפוך את הפחד למדיניות משום שהאנשים שצופים בו משחק בשולחן כבר ויתרו על שיקול דעתם הרציונלי והם איתו בכל מחיר - דת או כת.
הבעיה היא שככל שהמשחק נמשך - הקלפים שבידיו, שהם בעצם הקלפים של מדינת ישראל, הולכים ונחלשים – כמו הנגב והגליל, וכמו צה"ל בשנים 2009 -2020.
אין ספק – ליגה אחרת.
ליגה שרק המכורים להימורים ששכחו איך בכלל לנצח יכולים לרצות לשחק בה.
אולי בגלל שאין להם כלום - גם אין להם מה להפסיד.
