אפגניסטן אל מול אוקראינה: האם ארה"ב שוב מבזבזת מיליארדים ללא פיקוח?

שנה עברה מאז שארגון הטליבאן השתלט על קאבול, לאחר שני עשורים שארצות הברית נכחה באפגניסטן. כעת, וושינגטון מוצאת שוב את עצמה מקדישה מיליארדי דולרים של סיוע צבאי וכלכלי, הפעם לאוקראינה במאבק שלה נגד רוסיה.

(צילום: AP, רויטרס)

ארה"ב הקדישה לפחות 134 מיליארד דולר בניסיון לתמוך בממשל אפגניסטן, ודו"ח לשנת 2020 של משרד המפקח הכללי לשיקום אפגניסטן (SIGAR) מצא כי כ-19 מיליארד דולרים אבדו לבזבוז, שחיתות והתעללות.

סכום בלתי ידוע נוסף נעלם כאשר הטליבאן הקים את הממשלה החדשה שלו, וכיום מומחים מזהירים כי חלק גדול מהסיוע האמריקאי לאוקראינה עלול להיות בסיכון אם לא יהיו אמצעי פיקוח נוקשים יותר.

ג'ו סופקו, מפקח ותיק מטעם ממשלת ארה"ב עם ניסיון של 30 שנה בבדיקת הוצאות פדרליות, הוביל את SIGAR במשך יותר מעשור. בראיון ל'ניוזוויק', סופקו הדגיש כי הסכסוך באוקראינה שונה מאוד מזה של אפגניסטן, אך הוא מזהה דמיון והקבלות בדרך שבה ארה"ב נוהגת להעניק מיליארדי דולרים עבור סיוע.

"ראינו את אותו הדבר עם אפגניסטן כאשר שפכנו הרבה מאוד כסף", אמר. "אני לא אומר שזה דבר לא נכון לעשות, או שהאוקראינים הם מרושעים והם יגנבו הכל, אני רק אומר שבכל פעם שאתה זורק כל כך הרבה כסף כל כך מהר למדינה אחת, אתה צריך לדאוג לפיקוח מההתחלה".

סופקו הציע להקים סוכנות חדשה שתפקח על השקיפות והמימון בהוצאות לאוקראינה, והיא תוכל להיות מיושמת גם בסכסוכים אחרים, כמו זו שארצות הברית מעורבת בסוריה.

(צילום: רויטרס)

גבריאלה איבליז רוזה-הרננדז, עמיתת מחקר באיגוד לבקרת נשק, הסכימה שיש צורך במפקח מיוחד שיעקוב אחר הסיוע האמריקאי באוקראינה, אך ציינה את האתגר שכן היקף הסיוע של ארה"ב והזרמת הנשק מקשה על המעקב. "פיקוח בלחימה פעילה היא משימה קשה להפליא", הסבירה.

"הלקח העיקרי שניתן ליישם על סכומי הסיוע העצומים המוענקים היום לאוקראינה, הוא ששיטות פיקוח הן לקויות באזורי לחימה פעילים", המשיכה רוזה-הרננדז. "אחריות על הסיוע המוענק צריכה להיות בראש סדר העדיפויות עבור קובעי המדיניות, האמריקאים והאוקראינים כאחד".

מחוקקים אמריקאים דוחקים בממשל לחזק את מנגנוני הפיקוח, כאשר קייב מצידה נוקטת בעמדה מתגוננת בגין החשדות שהיא תנצל לרעה את הכספים האמריקאים.

רשת CBS ציטט בשבוע שעבר מקור הטוען כי רק 30% מהסיוע הצבאי מגיע לחזית המאבק של אוקראינה עם רוסיה. בתגובה, שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה תקף: "הטעית קהל עצום על ידי שיתוף טענות לא מבוססות ופגיעה באמון באספקת סיוע צבאי חיוני לאומה המתנגדת לתוקפנות ולרצח עם. צריך לעשות חקירה פנימית מי אפשר זאת ולמה".

אוקראינה נאבקת זמן רב עם מוניטין של שחיתות. היא מדורגת במקום ה-122 בעולם עם ציון של 32 מתוך 100 במדד תפיסת השחיתות. אפגניסטן במקום רע יותר, כאשר היא מוצבת במקום ה-174 עם 16 נקודות, ועיראק, למשל, במקום ה-157 עם 23 נקודות. ארצות הברית, אגב, מדורגת במקום ה-27 עם 67 נקודות, ורוסיה במקום ה-136 עם 29 נקודות.

האשמות על שחיתות באוקראינה צוינו לא פעם כגורם מוביל בחוסר הנכונות של ברית נאט"ו לאפשר למדינה להצטרף לשורותיה, ואפילו הנשיא ג'ו ביידן טען בשנה שעברה שקייב חייבת "לנקות את השחיתות" לפני שתוכל להתקבל.

סטיבן מאיירס, חבר לשעבר בוועדה המייעצת של מחלקת המדינה האמריקאית למדיניות כלכלית ובינלאומית, אמר שהוא נזהר מפני חוסר השקיפות לכאורה של אוקראינה. "אין שם מנגנונים יעילים למתן דין וחשבון על סיוע שניתן. הסיכון הוא מאוד אמיתי", אמר.

הוא טען שבמשך 20 שנה, לכל ממשל אוקראינה – כולל זה של הנשיא וולודימיר זלנסקי – "היו בעיות משמעותיות עם שחיתות", וציין כי "הנושא החמור ביותר הוא הצבא, ציוד וכלי נשק".

"יש מעט כדי למנוע ממפקד שדה להפנות חלק מהציוד לקונים – הלא הם הרוסים, הסינים, האיראנים ועוד, בעוד שהמפקד טוען שהציוד והנשק הושמדו".