נתונים של השנה האחרונה חושפים כי למעלה מ-300 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים מדיכאון. עד לא מזמן, היה נראה כי מחקרים הסבירו שהסיבה המרכזית להופעת דיכאון הוא מחסור בהורמון האושר, הנקרא בשפה המקצועית - סרוטונין. אך, כעת מסתבר, כי העניין לא מסתכם כאן.
מחקרים חדשים חושפים קשר ישיר בין דלקת בגוף לבין דיכאון. דלקת היא למעשה תהליך בו המערכת החיסונית בגוף מגיבה לגירוי כשלהו כמו חיידק או עצם זר. מדובר על תהליך הנועד להגן עלינו ולהסתיים די מהר. אך כאשר הוא נמשך זמן רב יותר, הוא עתיד לגרום למחלות שונות להופיע, ביניהן סוכרת, אסטמה, ועוד.
אותם מחקרים מסבירים כי דיכאון יכול להוביל לדלקת, וההפך. למעשה, בקרב אלפי הנחקרים שהסכימו לקחת חלק בניסוי, נמצא אצל רובם רמות מוגברות של תסמיני דלקת בגוף ובדם.
אז כיצד הדלקת קשורה לדיכאון?
רמות מוגברות של חומרים דלקתיים פוגעות במטבוליזם של נוירוטרנסמיטורים, פוגעות בבריאות העצבים, ומשנות את הפעילות העצבית באזורים במוח הקשורים למצב הרוח.
במצבי דלקת מערכת העצבים המרכזית מקבלת התראה להפעיל ״התנהגויות של מחלה״ שכוללות מצב רוח ירוד, עייפות, חוסר חשק, עליה ברגישות לכאב, אובדן תיאבון, וירידה בתפקוד המוחי - סימפטומים המחקים דיכאון.
כאשר נותנים חומרים מעודדי דלקת כמו ציטוקינים או חיסונים לאנשים בריאים, מופיעים אצלם החמרה במצב הרוח, עייפות ועלייה ברגישות לכאב.
מצבים שכיחים שנמצאו קשורים לדיכאון
מצבי לחץ וטראומה
מצבים של לחץ פסיכולוגי מגבירים מאוד את הסיכון ללקות בדיכאון. יש עדויות לכך שסוגים שונים של לחצים פסיכולוגיים יכולים להפעיל תהליכים דלקתיים על ידי עלייה בחומרים מעודדי דלקת וירידה בחומרים נוגדי דלקת.
שינויים בחיידקי המעי
הציר מוח-מעי הינו מערכת של תקשורת דו-כיוונית בין מערכת העצבים המרכזית לבין מערכת העיכול. לחצים גופניים או נפשיים יכולים לשנות את הרכב חיידקי המעי, והשינוי בהרכב החיידקים ובחומרים שהם מייצרים יכול להשפיע על המוח ועל התגובות הרגשיות.
חוסר בפעילות גופנית
ישנן עדויות לכך שפעילות גופנית מהווה טיפול יעיל בדיכאון, וכן עדויות מחקריות שפעילות גופנית סדירה מגינה מפני התפתחות של דיכאון חדש. אחד ההסברים האפשריים לכך שפעילות גופנית היא נוגדת דיכאון הוא הירידה בדלקת. באנשים פעילים גופנית מוצאים רמות נמוכות יותר של סמני דלקת מאשר באנשים שאינם פעילים.
השמנה
דיכאון הוא גורם סיכון להשמנה, והשמנה היא גורם סיכון לדיכאון . ניתוח של מחקרים הראה שלאנשים עם דיכאון יש סיכון גבוה ב-58% להפוך לבעלי עודף משקל, והסיכון לפתח דיכאון גבוה ב-55% אצל מי שסובלים מעודף משקל.
הפרעות בשינה
הפרעות בשינה מעלות פי שניים את הסיכון לדיכאון. חוסר שינה מעודד ייצור של ציטוקינים דלקתיים, ובכך יכול להאיץ התפתחות של דיכאון. מנגד, מצב דלקתי מוגבר פוגע בשינה. ההערכה היא ש-80 עד 90 אחוז מהסובלים מדיכאון סובלים גם מהפרעות בשינה.
חוסר בוויטמין די
סקירת מאמרים הראתה שיש קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D וסימפטומים של דיכאון. יש גם מחקרים המראים שלוויטמין זה יכולה להיות השפעה נוגדת דיכאון. מחקרים בבני אדם הראו שמתן של ויטמין D יכול להוריד רמות של סמנים דלקתיים.
רמות נמוכות של חומצות שומן מסוג אומגה 3
מחקרים רבים מראים שחומצות שומן מסוג אומגה 3 יכולות להוביל לירידה במצבי דלקת. באנשים הסובלים מדיכאון יש באופן ממוצע רמות נמוכות יותר של אומגה 3 מאשר באנשים שאינם סובלים מדיכאון. מחקרים הדגימו שבאנשים עם הרמות הנמוכות ביותר של חומצות שומן מסוג אומגה 3 מוצאים את רמות הדיכאון החמורות ביותר.
