לאחר שעבד כמאבטח לילה בכנסייה ברובע העניק 'המבוקו' של עיר הבירה הארארה, ג'פרי קרלוס ממהר הביתה כדי לעזור לאשתו להביא מים למכור. מחסור ממושך במים פירושו שרוב תושבי עיר הבירה, המונה יותר מ-2.4 מיליון תושבים, חייבים להשיג מים משלהם.
לקרלוס יש מזל כי בנכס שהוא שוכר יש באר ומשפחתו יכולה לגרור דליי מים כדי למכור לשכנים.
עליית המחירים ופיחות מהיר במטבע דחפו רבים מתושבי זימבבואה אל סף התהום, והזכירו לאנשים תקופה בה המדינה הדרום אפריקאית התמודדה עם אינפלציית שיא עולמית של 5 מיליארד אחוזים ב-2008. עתה, רבים מתושבי זימבבואה חוששים שהמדינה חוזרת להיפר-אינפלציה כזו. כדי למנוע את חזרתו של אסון כלכלי שכזה, נקטה ממשלתו של הנשיא אמרסון מננגאגווה בחודש שעבר בצעד חסר תקדים של הצגת מטבעות זהב כסחירים.
'הבנק המרכזי של זימבבואה', הודיע כי מכיוון שערך המטבע של אונקיה אחת של 22 קראט ייקבע על ידי המחיר הבינלאומי של הזהב, הרי שהדבר יסייעו לאלף את האינפלציה ולייצב את המטבע של המדינה.
קשה לראות איך נצנוץ של מטבעות זהב יעזור לתושבי זימבבואה הנאבקים מדי יום להתפרנס.
אך הממשלה רואה את הדברים אחרת ומתחננת לזמן.
למרות שהוא יקר במחיר ממוצע של קצת פחות מ-2,000 דולר לאונקייה, נגיד הבנק המרכזי ג'ון מנגודיה אמר כי למטבע תהיה השפעה 'מטפטפת' שבסופו של דבר תסייע לאנשים רגילים.
"האדם הפשוט ייהנה יותר מהיציבות (המסופקת על ידי) מטבעות הזהב האלה. היכן שיש יציבות, לכסף יהיה ערך ויציבות במחירים", אמר מנגודיה לקראת ההשקה.
לדבריו, הבנק המרכזי מתכנן להציג מטבעות זהב קטנים יותר בנובמבר כדי לאפשר לאנשים רגילים להשתמש בהם גם כמנגנון חיסכון.
המטבעות הקטנים יותר יהיו חצי אונקיה, רבע אונקיה ו-10% אונקיה, אמר.
אבל רבים כמו קרלוס אומרים שהם בקושי יכולים להרשות לעצמם ארוחה, שלא לדבר על להרוויח מספיק כדי לחסוך.
"מאיפה אשיג את הכסף לקנות את מטבעות הזהב? זה בשבילם, העשירים. אנשים עניים כמוני לא רואים שום הבדל. הדברים ממשיכים להיות קשים במדינה הזאת", הוא אמר לסוכנות הידיעות AP בין ההליכות לבאר לדלות מים.
"מטבעות זהב הם מזימה של האליטה. העשירים מתעשרים יותר, העניים נעשים עניים יותר", אמר שי מוגאנו, פרופסור לכלכלה במהלך דיון מקוון שכותרתו: "האם יש זהב במטבעות?".
"אנשים נאבקים. הם חיים מהיד לפה ולכן ייתכן שלרוב האנשים אין באמת את הכסף לחסוך מלכתחילה. רוב האנשים נמצאים במצב הישרדותי בגלל האינפלציה", אמר פרוספר צ'יטמברה, כלכלן מהארארה.
כדי להסתדר, רבים נאלצים לקחת על עצמם מספר עבודות.
קרלוס, במאבוקו, אומר שהוא מקבל כ-100 דולר בחודש מעבודתו כמאבטח לילה בכנסייה ובבר הסמוך.
זה בקושי מספיק כדי לשלם שכר דירה, דמי בית ספר, וצרכים בסיסיים אחרים.
לפעמים הוא מחליף מים בפריטי מזון.
"אם אנחנו מביאים מים למישהו אבל אין לו כסף, אז אנחנו מקבלים עגבניות, ירקות, שעועית או תירס. ככה אנחנו מקבלים אוכל", אמר.
אשתו, כריסטוויש, בת 43, מכינה את ארוחת הערב של היום — ארוחת התירס (תירס) הבסיסית וירקות שנקטפו מגינה ביתית קטנה — מעל אש עצים.
בגלל הפסקות החשמל הממושכות בזימבבואה, הילדים מכינים שיעורי בית עם נרות, למרות שהוריהם לוחצים עליהם להשתמש בהם במידתיות.
"עצי ההסקה עולים דולר עבור צרור קטן מספיק (לבישול) לארוחה אחת. גם הנרות יקרים", קוננה כריסטוויש, שמשלימה את ההכנסה המשפחתית על ידי ביצוע מטלות בית למשפחות אמידות יותר בתמורה לכסף או לפריטי מזון.
לדבריה, פריטים שנחשבו בעבר ליסודיים נמצאים כעת מחוץ להישג ידם.
"בפעם האחרונה אכלנו לחם עם מרגרינה ביום חג המולד", אמרה.
"עכשיו אנחנו פשוט רואים את הדברים האלה בחנויות ומשאירים אותם שם".