מזה למעלה משלושה עשורים, מונצ'יס קוריאל מתגוררת בדירה עם שלושה חדרי שינה בבל גארדנס - עיר קטנה במחוז לוס אנג'לס. בשנה שעברה היא נדהמה כאשר פתחה מכתב מבעל הבית שלה וגילתה ששכר הדירה שלה יוכפל בין לילה, מ-1,200 דולר ל-2,500 דולר.
למרבה המזל, קוריאל בת ה-47 ידעה שהחוק מחייב את בעל הנכס לספק התראה מראש של לפחות 60 יום כדי להעלות את שכר הדירה באופן כה משמעותי. היא החליטה להיאבק במהלך בבית המשפט, וניצחה. מכיוון שבעל הנכס לא רצה לשלם לה פיצוי כפי שמחייב החוק (פיצוי שנועד לכסות את עלויות המעבר ולסייע בתשלום שכר הדירה והמקדמה בבית החדש), לקוריאל הוצע חוזה שכירות חדש, למשך שנה ובמחיר המקורי - כלומר 1,200 דולר.
קוריאל הינה אם חד הורית שמגדלת ארבעה ילדים קטנים, ולפי גובה ההכנסות שלה היא מוגדרת כ"מתחת לקו העוני" במחוז המאוכלס ביותר בארצות הברית. אם היא לא הייתה מכירה את הזכויות שלה כדיירת ומתעקשת לקבל אותן, היא הייתה נאלצת לעזוב את הדירה שלה.
"קודם כל הייתי נאלצת להיפרד מהילדים שלי כי הייתי שולחת אותם לגור עם אבא שלהם ואני הייתי ישנה באוטו שלי", אמרה לאחרונה בראיון לתקשורת בלוס אנג'לס, "מבחינתי, הדבר החשוב ביותר היה לוודא שיש לילדים שלי איפה לישון בלילה".
אחרי שניצחה במאבק המשפטי מול בעל הנכס, קוריאל החליטה להצטרף לגופים השונים שפעלו על מנת לקדם חוק לפיקוח על דמי שכירות של דירות בבל גארדנס. ב-22 באוגוסט, המאמצים נשאו פרי כאשר מועצת העיר הצביעה פה אחד בעד הצעת חוק לפיקוח על השכר דירה, במסגרתה מחירי השכירות יוגבלו בעד 50% ממדד המחירים לצרכן השנתי, והעלאות יעמדו על עד 4% בשנה - גם במידה שהאינפלציה גבוהה יותר.
אילוסטרציה (צילום: Getty Images)
המקרה של קוריאל הוא אחד מיני רבים, בייחוד כאשר משבר הדיור קיים בקליפורניה מזה תקופה ממושכת. למעשה, חוקים לפיקוח על גובה שכר הדירה משמשים ככלי לשמור על הדיירים גם מזה תקופה ארוכה, ונדמה כי לאחרונה ערים רבים ברחבי קליפורניה מקדמות הצעות חוק מסוג זה. באופן טבעי, גופים שפועלים למען הפיקוח מרוצים מכך, ואילו בעלי הדירות זועמים.
בסוף אוגוסט, מועצת עיריית אנטיוק - עיר באזור מפרץ סן פרנסיסקו - אישרה הצעת חוק דומה המגבילה את שכר הדירה לעד 60% ממדד המחירים, או התייקרות של עד 3% בלבד בשנה. בתחילת אוגוסט, עיר נוספת במחוז לוס אנג'לס - פומונה - אישרה חוק המגביל את גובה ההתייקרות בעד ארבעה אחוזים בשנה. סנטה אנה שבמחוז אורנג' עשתה זאת בשנה שעברה והגבילה את העלאת שכר הדירה ב-3%, ומוקדם יותר השנה אוקסנארד שבמחוז ונטורה הגבילה את העלאת שכר הדירה ב-4% בשנה. בעוד כחודשיים, תושבי פסדינה יגיעו לקלפיות, ובין היתר יכריעו האם לאשר הצעת חוק דומה.
ב-1 באוגוסט התאפשר לחלק מבעלי הנכסים בקליפורניה להעלות את שכר הדירה בעד 10% במסגרת הצעת החוק 1482 שאושרה ע"י בית הנבחרים של קליפורניה ב-2019. עם זאת, חשוב לציין כי "עד 10%" חל רק על קומפלקסים של דירות שנבנו לפני 2007, ולבעלי נכסים אחרים התאפשר להעלות את שכר הדירה עוד יותר.
אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
בחזרה לעיר בל גארדנס, שם כאמור מועצת העיר אישרה את הצעת החוק בסוף אוגוסט. לפי בכיר בעירייה, מייקל או'קלי, הסוגיה תעלה להצבעה סופית בקרב חברי המועצה ב-12 בספטמבר, ואם תאושר היא תיכנס לתוקף 30 ימים לאחר מכן.
"השכירות בבל גארדנס בפרט, ובכלל בכל מחוז לוס אנג'לס, ממשיכה לזנק", סיפר או'קלי, "למרות ששכר הדירה הממוצע נמוך בעיר שלנו בהשוואה לערים אחרות במחוז, תושבים רבים - בייחוד בעלי הכנסה נמוכה - מתקשים לעמוד בהוצאות הדיור העולות, וזה גם משפיע על היכולת שלהם לעמוד בהוצאות חיוניות אחרות, למשל ביטוח בריאות, תחבורה ואפילו מזון".
לופה אראולה, מנכ"לית ארגון "דיירים יחדיו" (Tenants Togethers) הפועל לקדם חוקי פיקוח על שכר דירה ברחבי קליפורניה, מסבירה כי נתונים של מפקד האוכלוסין של ארצות הברית חושפים כי קרוב למחצית (44%) מתושבי קליפורניה מוציאים יותר משליש מהכנסתם על שכר דירה. בנוסף, אראולה מציינת כי כ-70% מהמשפחות החד הוריות מתגוררות בשכירות.
"כאשר מדובר במשפחה עם הורה יחיד, כלומר משפחה שמתקיימת מהכנסה אחת, כל העלאה של שכר הדירה עלולה לערר את היציב של המשפחה ואף עלולה להיות ההבדל בין מגורים משותפים לבין פינוי בכוח", מסבירה אראולה, "אנחנו כבר רואים שהשכר הממוצע לא עולה בהתאם לגובה שכר הדירה, וזה בהחלט מוביל לפינויים ונזק בלתי הפיך".
עוד מסבירה אראולה כי "מדובר בעניין שהוא מעבר לפן הכלכלי, אלא סוגיה של שוויון, ובריאות וביטחון בתוך הקהילה".
לפי התאחדות הערים והמועצות המקומיות בקליפורניה, ארבעה מתוך כל חמישה תושבים בבל גארדנס (כ-78%) מתגוררים בשכירות, כאשר שני-שליש (כ-64%) מוציאים 30% או יותר מההכנסות השנתיות על שכר דירה.
נתונים של מפקד האוכלוסין של ארצות הברית גם מראים ש-96% מתושבי העיר הם היספאניים, כאשר רבע מתוכם (26%) מתחת לקו העוני.
"עוד לפני משבר הקורונה והבעיות עם האינפלציה, אנשים [בבל גארדנס] התקשו לשלם שכר דירה", מסבירה סוזי הררה, בכירה בארגון מקומי שמקדם זכויות של דיירים, "כבר ב-2019 ידענו שיש תושבים רבים שנאלצים לעבוד בשתי עבודות רק כדי לשלם שכר דירה, ואין ספק שמשבר הקורונה גרם לבעיות להתעצם ולהחמיר".
לדבריה של הררה, תושבים בערים רבות מבקשים לקדם הצעות חוק דומות לזו שאושרה בבל גארדנס, אולם לא כולם תומכים. "חוק הפיקוח על שכר הדירה בבל גארדנס חצה את נקודת ה'הוגן ומאוזן' וכלל לא הגיוני", מצהיר דניאל יוקלסון, מנכ"ל התאחדות בעלי הנכסים בלוס אנג'לס, "אנחנו נמצאים בתקופה קשה, לאחר שנתיים וקצת שבהן נאסר על פינוי דיירים, וגם צריכים להתמודד עם עניינים של אינפלציה. בגלל שיקולים אלו, בעלי נכסים רבים יקומו ויעזבו את העיר ואת המדינה".
יוקלסון אף סבור כי בסופו של דבר, חוקי הפיקוח פוגעים גם בדיירים עצמם: "הם 'יינעלו' אל תוך הדירה, ולא יוותרו עליה, ובכך יוותרו על האפשרות לרכוש בית או לעבור לשכונה אחרת אם תוצע להם משרה טובה יותר", אמר.
כאשר יוקלסון מדבר על האיסור לפינוי דיירים, הוא מתכוון לחוק הפדרלי שנכנס לתוקף בתחילת 2020, תחת ממשל טראמפ, כתגובה למשבר הקורונה. איסור זה נועד לוודא שמיליוני משפחות שאיבדו את פרנסתן לא ייזרקו לרחוב, וגם לצמצם את הסיכויים לגרום לנגיף להתפשט עוד יותר בעקבות המעבר בין דירות. בעלי הנכסים כמובן התנגדו לחוק זה מהרגע הראשון והגישו תביעה לבית המשפט הפדרלי - תביעה שהגיעה עד לבית המשפט העליון של ארצות הברית.
שופטי העליון דחו את התביעה של בעלי הנכסים ביוני 2021, שדרשו לבטל את החוק באופן מיידי. עם זאת, הם כן איפשרו לחוק להסתיים באוגוסט 2021 כאשר חסמו את האפשרות שהנשיא ביידן יאריך אותו פעם נוספת.
"חוק הפיקוח שינה לטובה את העיר", מסכמת קוריאל, "זו היסטוריה. אני גרה כאן שלושים שנה, ואף אחד לא קידם דבר לטובת הדיירים עד שאנחנו התאחדנו".