

השליחה אי. טנדאיי אחיומה אמרה: "אני מדגישה את המעמד השנוי במחלוקת, ההשפעות המפרידות וההשפעות השליליות על זכויות האדם בהגדרת העבודה של IHRA על אנטישמיות".
לטענתה, הדוח של הארגון, שבסיסו בשוודיה, מתמקד בסכנות העולות מאנטישמיות, ניאו-נאציזם וגזענות, אך בו זמנית היא העבירה ביקורת על הכלים שמבקש הארגון כדי לטפל בבעיות הללו. "דווקא בגלל שאנטישמיות נותרה נושא מדאיג בזכויות האדם, אני קוראת למערכת האו"ם ולמדינות החברות בה לפתוח בתהליך פתוח ומכיל", אמרה.
הדברים שלה נגד ההגדרה שאומצה על ידי לפחות 38 מדינות, קיבלה דחייה על ידי ארצות הברית, קנדה, ישראל והאיחוד האירופי.
בתגובה, שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן, תקף את השליחה מהמיוחדת, ואמר כי דבריה מסייעים "לאנטישמים" בכך שהיא מגישה "המלצות לא מבוססות". הוא האשים אותה בפוליטיזציה של המאבק בגזענות, והפעלת "סטנדרט כפול" נגד ישראל.
המוסר הכפול כלפי ישראל "מתורגם לגל של אלימות נגד יהודים ברחבי העולם", אמר ארדן, וקרא לכל המדינות החברות באו"ם כן לאמץ את ההגדרה של IHRA לאנטישמיות - כזו שזכתה לתמיכה של נציגים מאיטליה, בריטניה וארה"ב.
אחיומה ידועה בהתנגדות שלה כלפי המדיניות של ישראל, בין היתר חוק יסוד מדינת הלאום משנת 2018, ועד לתקיפת חמושים ברצועת עזה באוגוסט. היא גינתה את הפעולה של ישראל נגד ארגוני זכויות פלסטיניים, קבוצות אשר לטענת ירושלים פועלות למען ארגוני טרור.
רק בימים האחרונים, הוועדה הראשונה של העצרת הכללית של האו"ם הצביעה בעד לחייב את ישראל לפרק את הנשק הגרעיני שלה, ולהציב את אתרי הגרעין תחת סמכותה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
הצעד הגיע תוך ציון העובדה שישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון, ואחת הבודדות מבין 193 המדינות החברות באו"ם, שלא חתמה על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני (NPT).