‏

עתה מתברר, כי דיסני תקפיא את גיוס עובדיה, תגביל נסיעות עובדים ותבחן את יעילותם תוך הצגת תוכניות לקיצוצים במטרה להפוך את החברה ל"יעילה יותר", כך לפי המנכ"ל בוב צ'אפק ‏‏במסמך שדלף עתה לעיתונות‏‏.

‏"בתהליך הערכה זה, נבחן כל אפיק של תפעול כדי לחסוך, אנחנו צופים כמה צמצומים בכוח האדם כחלק מכך.‏ אני מודע לחלוטין שזה יהיה תהליך קשה עבור רבים מכם ועבור הצוותים. נצטרך לקבל החלטות קשות ולא נוחות".‏

‏צ'אפק ציין את בעיית "הגורמים המקרו-כלכליים" שאינם בשליטת דיסני.

עם זאת, הוא אינו מזכיר את הניסיון לכופף את הברך ולהתכופף בפני דרישות פעילים פרוגרסיביים, ואת אספקת התוכן היציבה של החברה הדוחפת נרטיבים של השמאל הקיצוני שייתכן ומרחיקה מיליוני צופים.‏

‏זה לא כל כך "הגורמים המקרו-כלכליים שאינם בשליטת דיסני" שגורמים לנפילת הקונגלומרט.

במקום זאת, אלה הגורמים שבשליטתם, כולל סירובם לייצר תוכן שהצרכנים באמת רוצים. 

הקהל האמריקאי מאס בתעמולה המוחדרת לסרטים ולטלוויזיה ואשר גורמת לו להימנע מתוכן המקדם אידיאולוגיה 'ערה' ואת אג'נדת הצדק חברתי.

אחרי כחמש שנים בהן צרכנים שמרו את כספם בכיס, דיסני סוף סוף מתחילה להרגיש את הכאב הכלכלי הנגרם כתוצאה מהפוליטיזציה.‏

‏זה מה שקורה כשחברה משווקת את מוצריה למיעוט זעיר של פעילי שמאל שלרובם ממילא יש מעט מאוד כסף להוציא.

‏יתר על כן, העוינות של החברה כלפי הצעת 'החוק לזכויות הורים בחינוך' בפלורידה, שאוסרת על מורים בבתי ספר ציבוריים לטפח ילדים צעירים עם מושגים מיניים ואידיאולוגיה מגדרית, מעלה שאלות בקרב הצרכנים לגבי האג'נדה של דיסני.‏

‏לכן אין זה מפתיע שהחברה נמצאת כעת בסחרור, עם מגוון עצום של כישלונות קופתיים שיוצרו ממניעים פוליטיים ועפ אסונות סטרימינג המתקשים למשוך צופים מתונים.

למרות שלעולם לא יודו בכך בגלוי, בסופו של דבר, דיסני מוכיחה שוב ש"להתעורר (אידאולוגית) פירושו גם להישבר (כלכלית)".‏