הכוכבת של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה היא מערכת הרקטות HIMARS, המיוצרת על ידי ארצות הברית ונמצאת בשימוש על ידי הכוחות האוקראינים - שמצליחים בזכותה להדוף את הרוסים.
(אילוסטרציה: Shutterstock)
אנליסטים תיארו את המערכת כ"אלת המלחמה החדשה", ובעלות ברית נאט"ו מתרשמות מהיעילות שלה ורוצות לצרף את משגר הרקטות לארסנל הצבאי שלהן כדי להיות מוכנות לתוקפנות או פלישה רוסית אפשרית בעתיד.
כך, למשל, בשבוע שעבר ליטא נכנסה לרשימה של המדינות הבלטיות החברות בנאט"ו שהבטיחה לרכוש את הנשק מארצות הברית, כאשר הפנטגון אישר למכור לה שמונה מערכות תמורת 495 מיליון דולר.
גם אסטוניה ולטביה הודיעו על התוכניות שלהן לרכוש שש מערכות HIMARS, ונראה כי רומניה ובולגריה בוחנות את האפשרות להוסיף את המשגרים לארסנל שלהן. פולין כבר ביצעה את העסקה הזאת בשנת 2018 עם 20 מערכות.
מארק וויגר, לשעבר יועץ מיוחד לענייני רוסיה ואירו-אסיה, הוא זה שתיאר את המערכת כאלת המלחמה החדשה. "היא הוכיחה את יעילותה, וזו הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש ב-HIMARS במספרים כאלה, במיוחד נגד כוחות מזוינים של מדינה אחר. הרוסים כמעט ולא יכולים להתגונן מולה", אמר.
גורמים רשמיים בוושינגטון ובקייב אמרו כי רוסיה לא הצליחה להשמיד אף אחד ממשגרי הטילים שסופקו לאוקראינה, למרות שמוסקבה טוענת ההפך.
"הן כל כך מדויקות וחזקות, שש או 12 הרקטות הללו הן הרבה יותר עבות ומסיביות ממה שהרוסים יורים - הגראד והסמרץ' ומערכות אחרות. והכי חשוב, הן ארוכות טווח", הוסיף וויגר.
אנליסט ביטחוני ליטאי, דריוס אנטנאיטיס, אמר כי רכישת ה-HIMARS על ידי ממשלתי היא חלק מהתרחבות ומוכנות לעבר כוחות מזוינים בעלי יכולות בשדה הקרב, כמו גם מהלך לשיתוף פעולה הדוק יותר של ארה"ב.
"צריך שתהיה לך יכולת לחימה אמיתית, שתוכל להילחם נגד צבא קונבנציונלי כמו הצבא הרוסי", אמר. "זה לא מספיק להסתמך על בעלות הברית שלך כמו ארה"ב, גרמניה או פולין. אתה חייב להיות בעל יכולת להילחם בעצמך". הוא גם הוסיף שהמלחמה באוקראינה הדגישה את התפקיד "החיוני" של ארה"ב בביטחון האירופאי הקולקטיבי.
נשיא הקרן לביטחון הבלטי, אולבס ניקרס, אמר כי "המדינות הבלטיות הן החשופות ביותר לאיום הרוסי, וכעת זה קריטי עבור מזרח אירופה, כמו גם עבור הקהילות האירופיות והטרנס-אטלנטיות, להבטיח את חוזק ההרתעה".
