דעה: בן גביר - אתה באמת רוצה לחסל את הפשיעה בדרום? תתחיל ברפורמת נשק ובליגליזציית קנאביס
"איתמר בן גביר לא מהסס להציע הגברה של סמכויות גופי המדינה כמו המשטרה והשב"כ, אולי כדאי לפנות לגישה הליברלית, ולהרחיב דווקא את סמכויות האזרחים", יונתן מוסון במאמר דעה אודות הקשר בין תעשיית הנשק הבלתי חוקי בדרום והמלחמה בסמים - וכיצד גישה ליברלית תחזק הן את החירויות האזרחיות שלנו ואת הביטחון האישי של כל אחד מאזרחי המדינה היהודית
12.23.2022 16:56
"בן גביר יראה להם מה זה!", זו פחות או יותר התחושה בשטח בקרב תומכי השר המיועד איתמר בן גביר.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
אזרחים אשר מאסו בהשפלה לאומית, בפשיעה הלאומנית, והמעוניינים לחזור לחיות בראש מורם בארץ מולדתם.
הפתרונות שהעלה בן גביר עד כה, כללו הבטחות כ"חוק חסינות לשוטרים וחיילים", והרחבת סמכויות של גופים כשב"כ.
מעבר לסכנות הברורות שצעדים אלה מהווים לשלום הציבור, זכויותיו, וחירויותיו הבסיסיות ביותר, הרי שמדובר במהלכים שאין בהם כל צורך.
הצעדים אליהם צריך בן גביר לכוון, הינם ליגליזציית קנאביס, והקלות במתן רישיון נשק.
ליגליזציה היא נושא הנמצא בתודעה הישראלית כבר למעלה מעשור, בד"כ הטיעונים כוללים עמדות על המוסריות שבזכותם של בני אדם לחירות, ועל חוסר היעילות של המדינה במלחמה בסמים.
ישנה טענה פחות נפוצה אודות הנזק הביטחוני שהמלחמה בסמים מייצרת, והמיליארדים אשר נכנסים ל"חקלאים" הללו שמגדלים בנגב, ומממנים פשיעה בהיקף רחב.
בשנת 2021 בלבד, נפתחו כ-60 אלף תיקים, בוצעו כ-60 אלף מעצרים, וכל זה רק במחוז הדרומי.
פשיטות של משטרת ישראל מובילות להחרמת טונות של גראס, מוכן להפצה, השווה מיליארדים, אך אלה מתוארות כ"טיפה בים".
ליגליזציה תאפשר שוק תחרותי שיכניס את אותם רווחים לעסקים שומרי חוק, וישמור את ההון הרחק מידי ארגוני הפשיעה בדרום.
יש החוששים ממהלך זה, שכן האם יש הצדקה למלא את שכונותינו בסמים? ובכן, הסמים כבר כאן.
לא סתם העסק רווחי כל כך לאותם פושעים, שכן כיום כל נער בגיל תיכון יודע שקנאביס נגיש יותר מאלכוהול, והוא בהחלט היה נגיש עבורי כשעוד הייתי תלמיד תיכון.
מה שמנע ממני, ומחברי לכיתה (לפחות רובם), לצרוך קנאביס - היו ערכים אישיים.
אף חוק לא הקשה עלי לקנות או להתנסות בחומר, ולמעשה מאז התיכון, התנסות בו הייתה עניין של שיחת טלפון עם חבר.
בכל הנוגע לרפורמת נשק אנו נתקלים בסוגיה שונה.
בשנים האחרונות נדמה שהתודעה הציבורית בנוגע לנשק נוטה יותר לכיוון הליברלי.
יותר ויותר חברי כנסת מביעים תמיכה בהקלות במתן רישיון נשק, עיקר ההתנגדות האידאולוגית נובעת מארגוני זכויות נשים המביעים חשש מאלימות במשפחה, ואלו לא מקבלים ייצוג בממשלה הנכנסת המכילה את מרבית תומכי ההקלות בכנסת.
הציבור כבר הפנים כמה אפקטיבי יכול להיות אקדח בידיים של אזרח שומר חוק אחרי גלי הפיגועים האחרונים בהם אזרחים חמושים מנעו פיגועים, ועדיין יוצאי יחידות קרביות רבים אינם זכאים להוציא רישיון.
רבים בישראל ממהרים להשמיע אזעקות, "בקרוב נהיה כמו ארצות הברית!" - בטענה שתרבות הנשק האמריקאית, אשר כוללת כמות לא קטנה של אלימות בנשק חם, עתידה להיות הנורמה בישראל.
האבסורד בטענה כזאת הוא רב מימדים. ראשית, בארצות הברית יש חוקה, תרבות נשק עתיקה, מספר עצום של נשקים ולובי נשק ענקי, כולם הופכים חקיקות להגבלת הגישה והשימוש בכלי נשק למסובכות מאוד.
לישראל אין אף אחד מהמוזכרים, זו לא זכות חוקתית להחזיק ולשאת נשק, רוב האזרחים חוששים להחזיק נשק בבית ורואים בו משהו מסוכן ומיותר, מספר הנשקים תמיד יהיה נמוך יחסית גם אחרי רפורמות מקלות ולכן יהיה קל יחסית להחרימו חזרה מהאזרחים,
וכן, אין שום לובי נשק עצמתי בישראל.
מדובר ברפורמה מבוקרת, אשר מאפשרת לחלק גדול יותר של יוצאי צבא מאומנים לשאת נשק תחת פיקוח, ואין קול בישראל שדורש משהו קיצוני יותר נכון להיום. שנית, אין לנו סיבה לרוץ רחוק עם הדמיון, הרי תושבי יהודה ושומרון חמושים, ואפילו אשתו של איתמר בן גביר נושאת שני אקדחים. האם אלימות מיותרת מצאה את דרכה לציבור החמוש יותר ביהודה ושומרון? האם יש להחרים את נשקם בכדי להגן עליהם? אולי דוגמה ריאלית יותר מארצות הברית יכולה להיות שוויץ. גם בשוויץ האזרחים חמושים (כ-28%), ובנשק מסוכן בהרבה מהאקדח שמבקשים תומכי ההקלות בישראל. עם זאת, הרישיון ניתן בפיקוח קפדני, והתרבות מעודדת שימוש אחראי ובטוח. אז אקדח עלוב לאדם שנשא נשק במהלך כל שירותו הצבאי מהווה סכנה?
איתמר בן גביר לא מהסס להציע הגברה של סמכויות גופי המדינה כמו המשטרה והשב"כ, אולי כדאי לפנות לגישה הליברלית, ולהרחיב דווקא את סמכויות האזרחים.
