בימים האחרונים, רוסיה ואוקראינה - כל אחת בנפרד - דנו באפשרות לפתוח במשא ומתן כדי להביא לסיום המלחמה בת 10 החודשים. אך כל הנהגה עם דרישות משלה, שסותרות אחת את השניה ועוטפות בספק את האפשרות לשלום.
הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין אמר ביום ראשון בראיון לטלוויזיה הממלכתית, כי הוא "מוכן לנהל משא ומתן על כמה פתרונות מקובלים, עם כל המשתתפים בתהליך הזה", והוסיף כי "זה לא אנחנו שמסרבים לשיחות, זה הם".
יממה לאחר מכן, שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה שוחח בראיון ל-AP על התקווה לקיים "פסגת שלום" בפברואר. "כל מלחמה מסתיימת בצורה דיפלומטית", אמר.
עם זאת, בהתחשב בתנאים הסותרים של הקרמלין וקייב, קשה להאמין שיש אופק לסיום המלחמה.
רוסיה, שממשיכה לתקוף את אוקראינה ללא הרף, דורשת מקייב להיכנע. שר החוץ סרגיי לברוב חזר על הטענה כי מטרת הלחימה היא לבלום את התפשטות הניאו-נאציזם באוקראינה, ולכן יש לפרז את המדינה.
אחד התנאים העיקריים של הקרמלין הוא שאוקראינה תוותר על ארבעה השטחים שרוסיה סיפחה אליה בספטמבר - חרסון, זפוריז'יה, דונייצק ולוהנסק - אם כי הצבא הרוסי איבד את שליטתו בחלקים מסוימים באזור.
"ההצעות שלנו לפירוז ולדה-נאציפיקציה של השטחים שבשליטת המשטר האוקראיני, חיסול האיומים על ביטחון רוסיה המגיעים משם, כולל אדמותינו החדשות, ידועות היטב לאויב", אמר שר החוץ הרוסי לסוכנות הידיעות טאסס.
הוא המשיך ואיים: "הנקודה היא פשוטה: תמלאו את הבקשות האלה לטובתכם. אחרת, הנושא יוכרע על ידי הצבא הרוסי".
מנגד, אוקראינה טוענת שהיא תשוחח עם רוסיה בתנאי שמנהיגיה יעמדו לדין בביהמ"ש הבינלאומי בהאג. כך למשל, בהצהרה שפורסמה בספטמבר, הנשיא ולודימיר זלנסקי אמר: "בוצע פשע נגד אוקראינה, ואנחנו דורשים עונש".
לאחר מכן, קייב תסכים להפסקת המלחמה רק אם רוסיה תסיג את כל כוחותיה מאוקראינה. זאת כאמור ללא ויתור של שטחים, תוך הבטחת השלמות הטריטוריאלית של אוקראינה בעזרת ערבויות של המערב.
בביקורו בשבוע שעבר של זלנסקי בוושינגטון, הנשיא האוקראיני נפגש עם מקבילו האמריקאי ודיבר עם "שלום צודק", שלדבריו יכלול "ללא פשרות באשר לריבונות, לחירות ולשלמות הטריטוריאלית של ארצי", כמו גם "החזר על כל הנזקים שנגרמו מהתוקפנות הרוסית".
מארק כץ, פרופ' לממשל ופוליטיקה באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, אמר בראיון ל'ניוזוויק' כי לא סביר שפוטין יסכים לתנאים של זלנסקי.
"פוטין אולי אומר שהוא מעוניין במו"מ, אבל אני לא חושב שהוא מוכן להסיג את חייליו או לוותר על סיפוחי השטחים, אפילו שהוא הפסיד", אמר כץ. "המטרה העיקרית שלו באמירה שהוא מוכן למו"מ, היא לגרום לארה"ב ולנאט"ו לקצץ או להפסיק לסייע לאוקראינה".