מלחמה, בחירות ופרידות מאגדות: סיכום שנת 2022

כמו רכבת הרים שדוהרת במהירות שיא, עם עליות ומורדות חדות וקיצונית, שנת 2022 חלפה לה והגיעה לסיומה.

השנה לא הייתה פשוטה כלל, הן בארצות הברית ובישראל והן בעולם כולו. אמריקאים רבים עדיין מתמודדים עם השלכות המשבר הכלכלי שנוצר בעקבות מגפת הקורונה; פסיקה של בית המשפט העליון של ארה"ב הביאה לביטולו של הזכות לבצע הפלות אשר הייתה בתוקף מאז 1973; בדומה לאשתקד, בישראל ובארצות הברית התקיימו בחירות חשובות שהביאו לשינוי דרמטי; רוסיה פלשה לאוקראינה ופתחה במלחמה שנמשכת עד היום; טוויטר, אחת הרשתות החברתיות הפופולריות בארה"ב, נרכשה ע"י איש העסקים אילון מאסק; וגם נפרדנו לשלום מהאדם עם הוותק הרב ביותר בעולם כראש מדינה, המלכה אליזבת' השנייה.

רגע לפני שהחלפנו את לוח השנה לינואר, יצאנו להיזכר ברגעים שהפכו את שנת 2022 לבלתי נשכחת.

אילוסטרציה (צילום: AP, Getty Images)

השגרה הכלכלית תצטרך להמתין לשנה הבאה

עבור כלכלת ארצות הברית, שנת 2022 הייתה מלאה בנוסטלגיה, אך לא במובן החיובי של המילה. ברגעים מסוימים, השנה החולפת הרגישה כמו שנות ה-70 וה-80 שבהן האינפלציה זינקה.

ניתן לומר שזה הפתיע את כלכלני ארצות הברית. כאשר קובעי המדיניות של הבנק הפדרלי פרסמו את התחזית שלהם לשנת 2022, נדמה שהיא הייתה מלאה באופטימיות. לאחר שנתיים מטלטלות בעקבות משבר הקורונה, הם ציפו שהכלכלה האמריקאית תחזור למצב נורמלי יותר. אך לצערנו, במהרה התברר שהמצב הנורמלי עוד רחוק.

הכלכלנים ציפו שהאינפלציה תגיע ל-2.6% בסוף השנה הנוכחית, בהשוואה לסוף 2021 - קצת יותר מהיעד השנתי שעומד על 2% לכל היותר. הרי עבור אמריקאים רבים, אינפלציה בכלל לא עמדה על סדר היום, אך השנה היא חזרה וזינקה לרמות שלא נראו מאז תחילת שנות ה-80. השכר הממוצע במשק אומנם זינק, אך העליות החדות בכמעט כל מוצר ושירות "מחקו" את הזינוק. 

ב-12 החודשים שהסתיימו בחודש נובמבר האחרון, האינפלציה בארצות הברית עמדה על 7.1% - שיפור משמעותי לעומת 7.7% חודש קודם לכן, אך עדיין רחוק מאוד מהיעד. קשה לדעת אם כלכלת ארצות הברית נמצאת בכיוון החיובי, ואת זה ככל הנראה נדע רק ב-12 בינואר, כאשר משרד העבודה בוושינגטון יפרסם את דו"ח האינפלציה הבא.

בניין הבורסה בניו יורק. הכלכלה האמריקאית טרם התאוששה ממשבר הקורונה (צילום: AP)

טלטלות פוליטיות

בישראל ובארצות הברית התקיימו מערכות בחירות חשובות ביותר במהלך השנה החולפת. למעשה, בישראל כיהנו שלושה ראשי ממשלה במהלך 2022 - נפתלי בנט אשר סיים את הקדנציה שלו עם פיזור הכנסת בסוף יוני 2022, יאיר לפיד שנכנס לתפקיד באופן זמני במקום בנט, שהוביל את מפלגת יש עתיד בבחירות בנובמבר ובנימין נתניהו, שרק ביום חמישי האחרון חזר לתפקיד.

ב-30 ביוני הכנסת העשרים וארבע הצביעה בעד פיזורה, ובכך החלה הספירה לאחור לבחירות לכנסת העשרים וחמש, אשר בסופו של דבר נערכו ב-1 בנובמבר. כאמור, נתניהו ומפלגת הליכוד היו המנצחים הגדולים של מערכת הבחירות, כאשר שמרו על מעמדם כמפלגה הגדולה ביותר בישראל. לאחר הבחירות, 64 מחברי הכנסת הנכנסת המליצו על נתניהו לראשות הממשלה כאשר הוזמנו נציגי הרשימות לבית הנשיא הרצוג, כאשר רק 28 המליצו על ראש הממשלה דאז יאיר לפיד. 28 חברי כנסת נוספים בחרו שלא להמליץ על אף חבר כנסת לראשות הממשלה.

וכך קרה שב-13 בנובמבר הנשיא הרצוג העניק לנתניהו את המנדט להרכבת הממשלה, אותו ניצל כמעט עד הרגע האחרון עד להודעה כי עלה בידו להקים ממשלה. כאמור, ממשלה זו הושבעה רק ביום חמישי האחרון, יומיים בלבד לפני סוף השנה.

בארצות הברית הנשיא ביידן אומנם נשאר בבית הלבן, שכן הנשיאות בכלל לא עלתה להצבעה, אך נערכו בחירות אמצע בהן המפלגה הרפובליקנית הצליחה להחזיר אליה את השליטה בבית התחתון של הקונגרס, הלוא הוא בית הנבחרים. שליטה זו תהפוך לרשמית רק ב-3 בינואר, כאשר תתקיים השבעת הקונגרס ה-118 של ארצות הברית.

על אף שבסופו של דבר הרפובליקנים יחזרו לשלוט בבית הנבחרים, בחירות האמצע ב-2022 היו אכזבה אחת ענקית עבור המפלגה. הרי בחירות האמצע היו אמורות להיות "גל אדום" שלא רק יחזיר לרפובליקנים את השליטה בשני בתי הקונגרס , אלא גם ישמש כנקודת הזינוק לקראת הבחירות לנשיאות בעוד שנתיים.

אפשר להבין מדוע רבים סברו שזה יקרה, שכן באופן היסטורי המפלגה ששולטת בבית הלבן בדרך כלל נאלצת להתמודד עם מכה אלקטורלית בבחירות האמצע הראשונות. בשנת 2010, בחירות האמצע הראשונות בקדנציה הראשונה של הנשיא לשעבר ברק אובמה, הרפובליקנים הצליחו לזכות ב-63 מושבים נוספים בבית הנבחרים ולחזור לשלוט בו. בסנאט המפלגה אומנם הוסיפה שישה סנאטורים אך לא הצליחה להחזיר את השליטה אליה. בבחירות האמצע הראשונות שנערכו בקדנציה של טראמפ, בשנת 2018, הדמוקרטים הוסיפו 41 מושבים בבית הנבחרים וחזרו לשלוט בו. במקום להיות ערב חגיגי עבור המפלגה ותומכיה, רפובליקנים רבים התעוררו למחרת הבחירות עם סימני שאלה רבים - בראש ובראשונה האם דונלד טראמפ הוא באמת עתיד המפלגה?

שאלות אלו כמובן לא מנעו מטראמפ להכריז על כוונתו להתמודד לנשיאות ב-2024, אך שורה של אירועים מביכים - למשל החלטתו של טראמפ לארח בביתו את קניה ווסט וניק פואנטס האנטישמיים - גרמו ללא מעט רפובליקנים לתהות האם כדאי להמר על מועמד אחר, אולי מושל פלורידה רון דה-סנטיס.

בחירות האמצע בארצות הברית גם התקיימו בסימן החלטת בית המשפט העליון לבטל את פסיקת 'רו נגד וייד' המפורסמת - פסק דין שקבע שלנשים יש זכות לבחור לעבור הפלה בשליש הראשון של ההיריון, ושלאף מדינה אסור להגביל את הזכות לעבור הפלה במהלך תקופה זו. לדעת רבים, המהלך הקיצוני של ביהמ"ש העליון סייע לדמוקרטים לשמור על הסנאט ולצמצם את הפסדם בבית הנבחרים למושבים בודדים.

גבר אוקראינה בורח מחנות בוערת במהלך המלחמה במדינתו (צילום: AP)

הקשר בין מוסקבה, קייב ומטה טוויטר

שנת 2022 גם הביאה עמה דבר שלא נראה באירופה מאז סיומה של מלחמת העולם השנייה: בחודש פברואר האחרון, טנקים וכוחות רגליים של צבא רוסיה חצו את הגבול עם אוקראינה ופתחו במתקפה קשה על קייב וערים רבות ברחבי המדינה.

קרוב לתשעה חודשים מאז ההחלטה של ולדמיר פוטין לפתוח במלחמה, והיא עלתה בחייהם של עשרות אלפי חיילים ואזרחים אוקראינים ועשרות אלפי חיילים רוסים. למעשה, הפלישה הייתה שיאו של עימות בעצימות נמוכה בין שתי המדינות, שפרץ החל ב-2014 בעקבות שינוי השלטון באוקראינה, כאשר רוסיה סיפחה באופן חד צדדי את חצי האי קרים ובדלנים פרו-רוסיים במזרח אוקראינה השתלטו על שטחים באזור דונבאס.

בשלושת הימים הראשונים של הפלישה התקדמו הרוסים במהירות, אולם התנגדות אוקראינית עזה ויעילה מהצפוי, ובעיות לוגיסטיות שונות גרמו במהרה להאטת קצב ההתקדמות של הכוחות הרוסיים ולבלימה כמעט מוחלטת של התקדמותם במספר אזורים גדול. ככל שהתמשכה המלחמה, היא השתנתה והפכה למלחמת התשה הדדית. 

בסוף דצמבר, הקונגרס האמריקאי אישר חבילת סיוע נוספת לאוקראינה, בגובה 45 מיליארד דולר, ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי סיפק נאום מרגש בקונגרס: "כנגד כל הסיכויים וכל תרחישי האימה, אוקראינה לא נפלה. היא חיה ובועטת", הוא אמר תוך כדי שהוא מודה לציבור האמריקאי "ולכל מי שמעריך את החופש והצדק".  בנאומו זלנסקי הדגיש כי "מדינות העולם קשורות ותלויות אחת בשנייה. האומות שלנו הינן בעלות ברית במאבק הזה", הוא הוסיף, "השנה הבאה תהיה נקודת מפנה, אני יודע את זה - נקודה שבה האומץ האוקראיני והנחישות האמריקאית חייבים להבטיח את העתיד של החירות המשותפת שלנו, חירות של אנשים שניצבים לצד ערכיהם".

בדומה לרוב העימותים הצבאיים בעידן המודרני, גם המלחמה באוקראינה התאפיינה בקמפיין של דיסאינפורמציה ברשתות החברתיות, ובפרט טוויטר. שלא במקרה, טוויטר - הרשת החברתית הפופולרית ביותר בארצות הברית - נמכרה השנה לאילון מאסק, איש העסקים שהקים את טסלה, SpaceX ושורת חברות נוספות.

בחודש שעבר, אילון מאסק שילם 44 מיליארד דולר והשלים את עסקת הרכישה את טוויטר, שמאז מתמודדת עם כאוס הן ברשת החברתית והן בחברה עצמה. ואם למדנו דבר אחד על מאז ההשתלטות של מאסק זה שהמצב לא צפוי להשתנות, לפחות לא בקרוב. למעשה, המצב אף צפוי להחמיר הרבה יותר לפני שישתפר, אם בכלל.

לקראת סוף השנה, מאסק ולהקתו הגיעו לטוויטר כשהם מוכנים להרוס את הקן של "הציפור הכחולה" ולבנות אותו מחדש - במהירות מסחררת - תחת החזון שלו. במהרה, המיליארדר פיטר את המנהלים הבכירים ואת חברי הדירקטוריון, מינה את עצמו כמנהל הבלעדי של החברה - לפחות באופן זמני עד שהודיע על עזיבה בדצמבר - תוך כדי שהוא מכריז על עצמו "Chief Twit", ולאחר מכן "Twitter Complaint Hot Line" בביוגרפיה שלו ברשת החברתית.

ימים ספורים לאחר הרכישה של טוויטר, מאסק החל בפיטורים המוניים בחברה שבסיסה בסן פרנסיסקו, ושיחרר כמחצית מעובדיה באמצעות הודעה בדואר האלקטרוני - צעד שהחזיר את החברה לרמת כוח אדם שלא נראתה מאז 2014.

במקביל לכל זה, מאסק המשיך לצייץ "כרגיל", תוך כדי שהוא משלב ממים גסים, חצאי בדיחות, שיגורי רקטות של SpaceX, ומציג תוכניות שלפיהן ניתן ללמוד שהוא עורך את האתר בזמן אמת. כך למשל, לאחר שהעלה את הרעיון לגבות מהמשתמשים 20 דולר לחודש עבור ה"הווי הכחול" - אותו אישור לכך שמדובר בחשבון אמיתי ולא במתחזה - הוא הוריד את המחיר שהוא דורש על כך בעקבות סדרת ציוצים של הסופר סטיבן קינג, שפרסם, "אם זה יקרה, אני אעלם כמו אנרון", הסופר כתב, תוך כדי שהוא מציין את חברת האנרגיה האמריקאית שפשטה רגל לפני שני עשורים. מאסק השיב לקינג וכתב: "אנחנו צריכים לשלם את החשבונות איכשהו! טוויטר לא יכולה להישען לחלוטין על מפרסמים. מה דעתך על 8 דולר?". ימים ספורים לאחר מכן, החברה השיקה רשמית את השירות המנוי החדש, תמורת 7.99 דולר בחודש, המאפשר לכל אחד בטוויטר לשלם עמלה עבור אותו ווי כחול: "בדיוק כמו הסלבריטאים, החברות והפוליטיקאים שאתה כבר עוקב אחריהם", נכתב בהודעה.

אולי החמור מכל היה כאשר מאסק החליט להשיב לדונלד טראמפ את חשבון הטוויטר שלו, פחות משנתיים לאחר שהנשיא ה-45 של ארצות הברית השתמש ברשת החברתית כדי להוביל את הפיגוע בבניין הקונגרס ב-6 בינואר. לעומת זאת, עיתונאים הושעו מן הרשת החברתית, שככל הנראה תלך ותדעך ב-2023.

המלכה אליזבת' השנייה, כשלושה חודשים לפני מותה בגיל 96 (צילום: AP)

פרידה אחרונה מאליזבת' השנייה, אוליביה ניוטון ג'ון וידוענים רבים

2022 הייתה גם עצובה במיוחד בגלל האנשים שהלכו לעולמם במהלך השנה החולפת, בראש ובראשונה מלכת אנגליה אליזבת' השנייה שמתה ב-8 בספטמבר בגיל 96, לאחר יותר משבעים שנים שבהן כיהנה כמלכה.

בשעות הצהריים של ה-8 בספטמבר, ארמון בקינגהאם פרסם הודעה לפיה "רופאיה של המלכה חוששים למצבה הבריאותי", ושעות ספורות לאחר מכן כבר פורמסה הודעה רשמית על מותה. הלוויתה התקיימה ב-19 בספטמבר, כאשר יותר מ-100 אלף איש מילאו את אזורי הצפייה שהוקצו לקהל הרחב, ומיליארדים נוספים צפו באירוע בטלוויזיה. עם מות המלכה, הפך צ'ארלס השלישי למלך הממלכה המאוחדת מתוקף היותו יורש העצר.

שנת 2022 גם הייתה השנה שבה נפרדנו ממדליין אולברייט (האישה הראשונה לכהן כמזכירת המדינה של ארצות הברית), סידני פואטייה (השחקן השחור הראשון שזכה בפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר), אורין האץ' (סנאטור רפובליקני מיוטה), אשטון קרטר (שר ההגנה האמריקאי בין 2015 ל-2017), במאי הסרטים איוון רייטמן, הראפר קוליו, והשחקנים אוליביה ניוטון-ג'ון, בוב סאגט, קירסטי אלי, ריי ליוטה, אנג'לה לאנסברי.

בנימין נתניהו. חזר לראשות ממשלת ישראל לאחר כשנה וחצי (צילום: Getty Images)

נדמה שתמיד קורה שבחודש דצמבר אנחנו נזכרים כמה מהר עברה השנה החולפת, ובמקביל לכך מתמלאים בתחושת אופטימיות בלתי רגילה לקראת השנה החדשה. למרות המציאות שלעיתים קרובות מחזירה אותנו לקרקע, נקווה ש-2023 תהיה שנה מצוינת, שבה נתגבר על האתגרים הגדולים שעומדים בפנינו ונצליח להתקדם צעד אחד לעבר המטרה: עולם טוב יותר לכולנו.