סערה באקדמיה האמריקאית: פרופסורית לאמנות פוטרה משום שהראתה לסטודנטים ציור של מוחמד

‏פרופסורית ממינסוטה ‏‏פוטרה משום שהראתה תמונה מהמאה ה-14 של הנביא מוחמד, ‏‏למרות שנקטה באמצעי זהירות רבים לפני שעשתה זאת.‏

‏הפרופסורית לשעבר מאוניברסיטת המליין, אריקה לופס-פראטר, הזהירה את הסטודנטים בסילבוס כי במהלך הקורס יוצגו תמונות של דמויות קדושות, כולל הנביא מוחמד והבודהה - היא ביקשה מהתלמידים ליצור איתה קשר עם יחששו, ואמרה שאף אחד לא פנה אליה.

בכיתה, היא אף אמרה לתלמידים ממש לפני חשיפת הציור כי הוא יוצג‏‏ למקרה שמישהו ירצה לצאת מהחדר.‏

‏לאחר שהראתה את התמונה, ‏‏היא פוטרה‏‏, כך מדווח ‏‏הניו יורק טיימס‏‏.‏

"‏גורמים רשמיים בהמליין, אוניברסיטה קטנה ופרטית בסנט פול, מינסוטה, בה לומדים כ-1,800 סטודנטים לתואר ראשון, ניסו להשתלט על מה שחששו שיהפוך לשריפה משתוללת".

"הם בסופו של דבר קיבלו בדיוק את מה שניסו להימנע ממנו: מחלוקת לאומית, שהעמידה את תומכי החירות האקדמית וחופש הביטוי נגד מוסלמים שמאמינים שהצגת דמותו של הנביא מוחמד היא תמיד כפירה.‏"

‏לאחר שד"ר לופס-פראטר הראתה את התמונה, תלמיד בכיתה התלונן. סטודנטים מוסלמים אחרים, שלא השתתפו בקורס, תמכו בו ואמרו כי השיעור מהווה התקפה על דתם. והם דרשו מהפקידים לנקוט פעולה.‏

‏גורמים רשמיים במכללה אמרו ללופס-פראטר כי "לא יהיה צורך בשירותיה עוד" בסמסטר הבא, ‏‏ואמרו לסטודנטים ולסגל בדוא"ל כי התקרית הייתה איסלאמופובית בעליל‏‏.‏

‏על פי הודעת דוא"ל שעליה חתמה כביכול נשיאת אוניברסיטת המליין, פיינז ס. מילר, הכבוד לסטודנטים מוסלמים "‏‏היה צריך להחליף את החופש האקדמי‏".

‏בינתיים בבית העירייה, ‏‏מוסלמי שהוזמן לדבר על התקרית, השווה אותה לאמירה שהיטלר הוא טוב‏‏.‏

‏בתגובה לסקנדל ‏‏כתב היסטוריון של האמנות האיסלאמית מאמר המגן על לופס-פראטר‏‏ והדורש ממועצת המנהלים של האוניברסיטה לחקור את הנושא.

עצומה נלווית זכתה ליותר מ-2,800 חתימות.‏ ארגונים למען חופש הביטוי כמו ‏‏PEN America‏‏ כינו את הפיטורים "אחת ההפרות הבוטות ביותר של החופש האקדמי בתקופה האחרונה", וכפי שמציין ‏‏הטיימס‏‏, "המוסלמים עצמם התווכחו אם הפעולה באמת הייתה איסלאמופובית".‏

אך ‏זה לא משנה לנשיאה מילר, שהגנה על ההחלטה - ואמרה: "להסתכל על דמותו של הנביא מוחמד, עבור מוסלמים רבים, נוגד את אמונתם", והוסיפה "היה חשוב שהתלמידים המוסלמים שלנו, כמו גם כל התלמידים האחרים, ירגישו בטוחים, נתמכים ומכובדים הן בכיתות שלנו והן מחוצה להן".‏

‏התלמידה שהתלונה על התמונה, ‏‏ אראם ודטלה, היא ממוצא סודני, אמרה שהיא התעוורה מהתמונה.‏

‏"אני כאילו, 'זה לא יכול להיות אמיתי'", אמרה.

"כמוסלמית וכאדם שחור, אני לא מרגישה שייכת, ואני לא חושבת שאי פעם אהיה שייכת לקהילה שבה הם לא מעריכים אותי כחברה, והם לא מראים את אותו הכבוד שאני מראה להם".‏ ‏התמונה שהציגה לופס-פראטר כלולה באחת הכרוניקות של ההיסטוריה האיסלאמית המאוירת המוקדמת בעולם, "אוסף של דברי הימים", שנכתב על ידי רשיד א-דין במהלך המאה ה-14. ‏

‏הוא מוצג באופן קבוע בשיעורי תולדות האמנות‏‏, ומתאר את מלאך גבריאל מצביע על הנביא מוחמד ומוסר את ההתגלות הקוראנית הראשונה.‏

‏לדברי כריסטין גרובר, פרופסור לאמנות האסלאם באוניברסיטת מישיגן שכתבה את המאמר המגן על לופס-פראטר, הדימוי הוא "יצירת מופת של ציור כתבי יד פרסיים".‏

‏"ציורים אלו הוצגו במקומות כמו מוזיאון המטרופוליטן לאמנות. ופסל‏‏ של הנביא נמצא בבית המשפט העליון"

‏ ‏ד"ר גרובר אמרה כי הצגת אמנות אסלאמית ותיאורים של הנביא מוחמד הפכו נפוצים יותר באקדמיה, בגלל הדחיפה ל"דה-קולוניזציה של הקאנון" - כלומר, להרחיב את תוכנית הלימודים מעבר למודל מערבי הקיים.

"‏נקודת המבט והמעשים שלי סולפו באופן מעוות, ההזדמנות שלי להליך הוגן סוכל אמרה המרצה המפוטרת.

‏מארק ברקסון, ראש המחלקה לדתות ופרופסור לדתות אסיה, אסלאם ודת השוואתית, כתב: "בהקשר של כיתת תולדות האמנות, הצגת ייצוג אסלאמי של הנביא מוחמד, ציור שנעשה כדי לכבד את מוחמד ולתאר רגע היסטורי חשוב, אינה דוגמה לאיסלאמופוביה".‏

‏"התיוג הזה הוא לא רק לא מדויק, אלא גם מסיט את תשומת הלב מדוגמאות אמיתיות של דעות קדומות ושנאה".‏