מאיר רענן
עוד לפני שהגעתי לראיין את רואה החשבון מאיר רענן, שמעתי עליו רבות מחברים ובני משפחה שהשתמשו בשירותיו והמליצו עליו בחום. ולכן, כשפניתי אליו בבקשה לראיון, הרגשתי שאני כבר מכירה אותו קצת.
למעשה, עוד לפני כשנתיים יצא לי ליצור אתו קשר בפעם הראשונה, זמן קצר לאחר שפרצה מגיפת הקורונה. באותם ימים היה מחסור כבד במסיכות וכפפות ורענן שייבא 1000 מסיכות מסין, העלה לרשתות החברתיות פוסט שהוא מחלק מסיכות. וכך, כמה ימים לאחר שפניתי אליו, כבר המתינו לי בתיבת הדואר שתי מסיכות במעטפה.
"בנוסף לכך שאני רואה חשבון, אני גם מייבא סחורה מסין, מנורות Recess Lights מספר רענן, "בזמן הקורונה, לפני שהספק העמיס חבילה לשלוח אלי הוא שאל אותי אם אני זקוק למסכות כי ידע שיש מחסור, הוא שלח אלי 50 מסיכות והתחלתי לחלק אותן לחברים וקליינטים. המסכות אזלו מהר מאוד כי קשה היה למצוא בחנויות, אז החלטתי להזמין 1000 מסיכות ופרסמתי בפייסבוק שמי שצריך שיתן לי את הכתובת ואשלח אליו על חשבוני. מי שביקש 3-5 מסיכות, שלחתי מייד כי ידעתי שזה עבור משפחה, אבל היו כאלו שביקשו לנצל וביקשו 50 מסיכות, לאלו כמובן לא עניתי. כל יום שלחתי 40 מעטפות עם מסיכות. לא אשכח את אחת הפניות מאישה שבעלה היה מאושפז בסידרס סיני והיא לא יכלה להיכנס להיפגש אתו, נסעתי במיוחד אליה להביא לה מסיכה".
יפה מצידך, מדובר בכל זאת בהוצאה כספית וטירחה
"כן, אבל בצורה מעניינת, קיבלתי את כל ההשקעה שלי בחזרה ואף יותר. יום אחד אני מקבל טלפון מחברת ביטוחי עובדים בשם State Fund והם אומרים לי: שמענו שקנית מסיכות ושחילקת לעובדים, לקוחות ואנשים באזור, כמה מסיכות קנית? עניתי שקניתי אלף ושזה עלה לי 2,000 דולר. הם אמרו: תודה רבה ושלחו אלי 3,500 דולר".
לא יאמן
"זה גם מה שאני אמרתי. זאת חברת ביטוח ענקית שאני מבוטח איתה והם שיחררו כספים למעסיקים שדאגו למסיכות לעובדים שלהם. היו הרבה סיפורים יפים בתקופת הקורונה".
אבל רק רגע, מה לרואה חשבון ולעסק למנורות?
"זה בעצם מה שהביא אותי לארה"ב. בזמנו גרתי בהונג קונג אליה עברתי לאחר מותו של אחי ב-2000. היה לי משבר ורציתי לעזוב את הארץ.
יש לי קרוב משפחה בעל חברה למנורות והוא סידר לי עבודה בחברה שעוסקת בתאורה ארכיטקטונית באיזור סאקרמנטו.
בארץ הייתי רואה חשבון בליבושיץ קסירר Arthur Andersen והוא ביקש למנות אותי למנהל כספים וגם לסדר לי גרין קארד. לאותו חבר היתה חברת אם בקנדה בשם: "סיסטמה לאקס". הוא היה שולח מהונג קונג את המרכיבים של המנורות והם היו עושים את ההרכבה במונטריאול ומרכז המכירות הראשי היה ברוזסביל קליפורניה ממונטריאול היו עושים משלוח לכל רחבי ארה"ב.
ברגע שנכנסתי לתמונה והתחלתי לנהל את הכספים גיליתי שאת כל הרווחים השותף היה מעביר לקנדה. כשהצגתי בפני קרוב משפחתי את הנתונים, הוא רצה למנות אותי למנכ"ל החברה, אבל כמובן שהשותף לא היה מעוניין בכך. אחרי חמישה חודשים החלטתי לעזוב את החברה ולשוב לארץ. בחזרה בישראל עם זאת הרגשתי שעשיתי שטות כי בסך הכל מאוד אהבתי את קליפורניה וארה"ב ושבתי לכאן ב-2003. העליתי את קורות החיים שלי לאינטרנט וחיכיתי לטלפונים".
מי היה הראשון ליצור אתך קשר?
“העבודה הראשונה שקיבלתי היתה ב- Life Alert אצל מירי ואיציק שפר. איציק ז"ל התקשר אלי והציע לי לעבוד שם על בסיס ייעוץ עסקי. זה היה משהו זמני בלבד.
לאחר מכן, התקשר אלי שותף במשרד רואי החשבון הגדול PWC. הם ביקשו להעסיק אותי בתחום בו התמחתי, ACL שזה זיהוי טעויות ותרמיות. שותף החברה שאל אותי כמה אתה מקבל לשעה? ואני, שרק הגעתי לארה"ב לא היה לי מושג כמה לבקש אז זרקתי לו: '100 דולר', והוא ענה לי מייד: 'טוב, אתה יכול להתחיל לעבוד ביום שני?'
הייתי מופתע, לא הבנתי איך אפשר לראיין אדם ולמחרת הוא מתחיל גם לעבוד ואפילו לא התמקח אתי על המחיר".
בטח הצטערת שלא ביקשת יותר
"בדיעבד התברר לי שחברה אחרת שילמה עבורי את המשכורת והחברה שהעסיקה אותי ישירות, גבתה עלי 280 דולר לשעה. זאת אומרת, רווח של 180 דולר נקי. היו מחייבים לקוחות כמו Nike, סכום של 1800 דולר לשעה, אז המשכורת שלי היתה באמת צנועה יחסית. הם שכרו אותי בזכות העבודה שלי בארץ שם עבדתי במשרד אמריקאי שהיה הכי גדול בארץ, Arthur Andersen שנמצא בכל בו שלום בזמנו".
מה היית צריך לעשות?
"הייתי מקבל את ה- Data Base של חברות בפורטצ'ן 500 כמו נייקי למשל והייתי עושה אנליזה של הדוחות הכספיים שלהם. ביקורת אלקטרונית. חשבתי שאני מגיע לחמש שעות עבודה ביום אבל הודיעו לי שלמעשה מדובר ב-14 שעות עבודה ביום משבע בבוקר ועד 10 בלילה. עשיתי לעצמי חישוב מהיר וראיתי כמה כסף אני הולך לעשות בחודש ואז הרמתי טלפון לחבר שלי בארץ ואמרתי לו: אתה יודע שאני עושה ביום מה שאתה עושה בחודש?"
ואז הוא עלה על מטוס והגיע מייד לארה"ב?
"לא, הוא נשאר שם ולי נתנו בעיטה אחרי שלושה חודשים כי הם היו צריכים אותי לתקופה מצומצמת בלבד כמומחה. הם הציעו לי להשאר בחברה כעובד מן המניין ולקבל 60 אלף דולר בשנה. עניתי להם: עשיתי את זה בחודש וחצי עבודה אצלכם, אתה מצפים ממני להרוויח את זה עכשיו בשנה?"
הרגילו אותך ליותר מדי טוב, אז מה עשית?
"התחלתי לעבוד עם חברות מזון גדולות. הראשונה היתה "קונגרה פוד", המרכזים שלהם נמצאים באומהה נברסקה. זוהי חברה כל כך גדולה שיש לה מטוסים משלה.
אם אתה צריך למשל להגיע מאומהה לטמפה, מיאמי, אתה לא לוקח טיסה רגילה אלא פשוט עולה על מטוס החברה וטס.
כשהגעתי למשרדים שלהם הייתי בהלם, השטיחים במשרדים היו רכים ונעימים, הכל נראה כל כך מפואר וכל העובדים היו לבושים טיפ טופ בסגנון אירופאי. אין דברים כאלו.
אחר כך עבדתי עם Dole Foods, החברה הידועה בשיווק ירקות ופירות טריים ועוד. עבדתי במשרדים שלהם בווסטלייק וילאג' וזו היתה חוויה של ממש.
באותה שנה שעבדתי שם, 2003, יצא חוק שהעביר הנשיא בוש שכל חברה ציבורית גדולה חייבת לדווח לבורסה האמריקאית, SEC. הייתי מגיע לחברה ורואה איך עובר המידע ומחפש לאורך הנתיב ביקורת איפה יש מקומות שהמידע יכול ללכת בו לאיבוד ואיך ניתן למנוע מהמידע הזה לזלוג החוצה ומכין תרשים גרפי.
הייתי בין הראשונים שהתחילו עם זה. בהמשך עבדתי ב- Teva Pharmaceutical, בחברת אינטרנט גדולה, ב- Commission Junction, בחברת פנטק, בפרמונט פרמס בסנטה מוניקה, חברה המוכרת מיני סוגי אגוזים ובדירקט טי.וי. עשיתי אודיט פנימי, זאת אומרת ביקורת פנימית שנועדה לשמור על הנכסים של החברה ולבדוק אם יש זליגת אבטחת מידע ועוד".
מתי החלטת לפתוח את המשרד שלך לראיית וניהול חשבון?
"ב-2008, כשהתחיל המיתון הגדול בארה"ב, הרגשתי חוסר יציבות והחלטתי לשנות כיוון ולפתוח משרד לשירותי מיסים.
שנתיים לאחר שההחלטה הזאת נפלה, פתחתי את המשרד שלי ב-2010 וזה מה שאני עושה מאז: דוחות כספיים לאנשים פרטיים וחברות. אני מגיש קרוב לאלף דוחות בשנה".
לא צריך להיות CPA לשם כך? לעבור את הבחינות בארה"ב?
"לא, אני CPA בישראל אך לא כאן. בארה"ב, בניגוד לישראל, אין כל חובה להגיש דוחות כספיים עם רואה חשבון, אפשר לעשות את זה בעיקרון גם לבד".
מי האנשים והחברות המגיעות אליך?
"יש לי אנשים פרטיים שמקבלים W-2 או 1099, חברות קטנות וגדולות כאחד עם מחזורים של 30 מיליון דולר. רבים מהלקוחות שלי הם ישראלים, כ-65 אחוז והשאר אמריקאים".
אתה יכול גם לעזור ללקוחות במקרה של אודיט?
"בהחלט, אבל למרבה המזל לאף אחד מהלקוחות שלי לא עשו מעולם אודיט. היה לי עם זאת לקוח שהגיע אלי לאחר שעשו אודיט מה- EDD ועזרתי לו עם זה. השירותים שאני נותן אגב, הם לא רק שירותי מיסים.
אני נותן גם שירותי ניהול משכורת, Payroll, ניהול ספרים וייעוץ. בתחום הייעוץ יש לי ידע גדול מאוד וקשר למשרדי ממשלה רבים שעבדתי איתם כמו ה- California State License Board, Secretary of State, FTB California Department of Tax and Fee Administration ועוד".
מי עובד אתך במשרד?
"יש לי את ג'ני מנהלת המשרד, מלודי נמצאת בהנהלת חשבונות ואופק המתעסק במכירת המנורות".
רענן מאוד אוהב את העבודה שלו, הוא נהנה לעבוד עם לקוחות ואוהב גם לעזור להם בכל הזדמנות וזה לא מסתכם רק בחלוקת מסכות. כשהממשלה העניקה לאנשים דמי אבטלה, הוא סייע לרבים שפנו אליו (גם אם אינם לקוחותיו) לקבל דמי אבטלה מה-EDD בתמורה לתשלום סמלי בלבד, זאת בעוד אחרים דרשו על השירות מאות דולרים או אפילו אחוזים.
"לא צריך להיות גרידי", אומר רענן, "אפשר להתפרנס יפה גם מבלי לדרוש מחירים גבוהים וצריך גם לדעת לתת בחזרה לקהילה מבלי לבקש או לצפות לתמורה".
מאיר רענן:
7857 Burnet Ave #B,
Van Nuys, CA 91405
424.644.2011
[email protected]
