סוכני רשות ההגירה התמקמו ב-13 שדות תעופה אמריקאיים — ומיליוני נוסעים תוהים מה מחכה להם בביקורת הדרכונים

שדות התעופה בארצות הברית נכנסו השבוע למציאות חדשה ומדאיגה. בצל השבתה חלקית של הממשל הפדרלי ומחסור חמור בעובדי אבטחה, הורה הנשיא דונלד טראמפ להציב סוכני רשות ההגירה והאכיפה בנמלי תעופה מרכזיים ברחבי המדינה. הסוכנים כבר הגיעו לטרמינלים — ונוכחותם מורגשת היטב: חמושים, גלויים, ולעיתים חסרי תפקיד ברור, אך מעוררים לחץ גובר בקרב מיליוני נוסעים.

המהלך כולל 13 שדות תעופה מרכזיים, בהם הרטספילד–ג'קסון באטלנטה, ג'ון פ. קנדי ולה־גארדיה בניו יורק, או'הייר בשיקגו, פיניקס, פילדלפיה ונוארק. הסיבה הרשמית: למלא את החלל שנוצר לאחר שעובדי מנהל אבטחת התחבורה ממשיכים לעבוד ללא שכר — ורבים מהם פשוט מפסיקים להגיע.

 

בתוך הטרמינלים עצמם, התחושה שונה לחלוטין מהשגרה המוכרת. במקום מערך ביטחון מקצועי ואחיד, ניצבים נוסעים מול שילוב חריג של עומס, חוסר סדר ונוכחות אכיפתית. עבור רבים, הטיסה כבר אינה מתחילה בבידוק — אלא בחוסר ודאות.

 

מאז תחילת ההשבתה, מספר ההיעדרויות זינק, ולמעלה מ־400 עובדים כבר התפטרו. התוצאה בשטח ברורה: תורים ארוכים, עיכובים כבדים, ובמקרים רבים קריסה של מערכי הבידוק. נוסעים מדווחים על שעות המתנה — ועל תחושת אי־ודאות גוברת.

במקום תגבור מקצועי של מערך האבטחה, בחר הבית הלבן בפתרון חריג: הצבת סוכני הגירה. לדברי תום הומן, הממונה על מדיניות הגבול, הסוכנים אינם אמורים לבצע בדיקות ביטחוניות או להפעיל ציוד סריקה, אלא "לסייע בתפקידים תומכים" — שמירה, הכוונת קהל ומשימות כלליות.

אך בפועל, המציאות מורכבת יותר. נוסעים בשדות התעופה באטלנטה ובניו יורק תיארו סוכנים שמוצבים סמוך לעמדות הבידוק, לעיתים ללא משימה ברורה. עצם נוכחותם — ובעיקר העובדה שבידיהם סמכות לעצור אנשים בעלי צווי גירוש — יוצרת תחושת מתח. גם אם לא מתבצעת אכיפה רחבה, הפוטנציאל קיים — והוא מורגש.

 

 

ארגוני זכויות אדם מזהירים כי מדובר בהרחבת סמכויות בפועל, גם אם לא הוגדרה כך רשמית. לפי נתוני המשרד לביטחון המולדת, רוב העצורים בעבירות הגירה אינם בעלי עבר פלילי נוסף — אך עלולים להיעצר במרחבים ציבוריים כמו שדות תעופה.

גם היבט סמלי לכאורה הפך לנקודת מחלוקת: טראמפ הורה לסוכנים שלא לעטות מסכות בטרמינלים, בנימוק של שקיפות. מבקרים טוענים כי מדובר דווקא בהפגנת כוח. "זה לא עניין של ביטחון — זה מסר", אמר אחד המחוקקים הדמוקרטים.

בתוך הטרמינלים עצמם, התחושה שונה לחלוטין מהשגרה המוכרת. במקום מערך ביטחון מקצועי ואחיד, ניצבים נוסעים מול שילוב חריג של עומס, חוסר סדר ונוכחות אכיפתית. עבור רבים, הטיסה כבר אינה מתחילה בבידוק — אלא בחוסר ודאות.

מאחורי כל זה עומד פרדוקס עמוק: עובדים מיומנים שאחראים לביטחון אינם מקבלים שכר, בעוד שכוחות אכיפה אחרים ממלאים את מקומם — ללא הכשרה מתאימה לתפקיד. ובינתיים, מיליוני נוסעים ממשיכים לזרום דרך הטרמינלים — תחת עיניים חדשות, ובתחושה שהגבולות בין ביטחון, שליטה ואכיפה כבר אינם ברורים.