הציבור הופצץ בחודשים האחרונים בזרם של ידיעות חדשותיות המבקשות להסביר את העלייה המתמדת של התקפי לב במדינות המערב בשנתיים האחרונות.
המגפה הזו מדאיגה במיוחד בשל המספר הגדול של אנשים צעירים ובריאים אחרים הסובלים מבעיות לב ששמורות לחולים מבוגרים או לאנשים בעלי עודף משקל קליני.
המסבירים את המגמה מאשימים כל דבר, ממשחקי וידאו ועד שינויי אקלים.
כמובן, שעירים לעזאזל אלה אינם מסבירים את הקפיצה הסטטיסטית באי ספיקת לב בשנתיים האחרונות.
הנרטיב הנפוץ ביותר הוא שנגיף הקורונה הוא הגורם - הבעיה עם התיאוריה הזו היא שיש אפס ראיות שתומכות בטענה שהקורונה גורמת למחלות לב פוטנציאליות.
למעשה, מחקרים מראים שאין דבר כזה "לב-קורונה", מושג שקרי שהופץ על ידי תקשורת המיינסטרים בתחילת המגפה.
האם "המומחים" מבולבלים? או, האם הם מנסים להימנע מהאשם הברור.
אוסטרליה מדווחת כעת על עלייה של 17% בהתקפי לב בשמונת החודשים הראשונים של 2022 בלבד, ונראה כי חוקרים נמנעים במכוון מכל אזכור אפשרי של חיסוני ה-mRNA.
במקום זאת, הם ממשיכים להאשים את ההדבקה בקורונה יחד עם טריגרים פריפריאליים ועקיפים רבים הקשורים לסגרים.
Australia sees a 17% increase in deaths from heart attacks and experts are dumbfounded. pic.twitter.com/sH4Zh7a2tx
— Aaron Ginn (@aginnt) January 22, 2023
מחקרים רבים מראים כעת קשר ישיר בין חיסוני ה-mRNA לבין מיוקרדיטיס, במיוחד אצל צעירים, והניסיונות לדכא מידע כזה נכשלים.
אם תופעות לוואי קשורות לפיתוח הפרעות אוטואימוניות המופעלות על ידי mRNA כפי שחוקרים מסוימים חושדים, אז הסימפטומים אצל אנשים מחוסנים רבים עשויים שלא להיות גלויים במשך חודשים או שנים.
מחקרים הקשורים לסכנות, לעתים קרובות אינם כוללים אנשים לא מחוסנים כקבוצת ביקורת לקביעת תופעות לוואי, מה שמצביע על רצון להסתיר סיכונים בריאותיים.
בסופו של דבר השאלות יהפכו לבולטות מכדי שהמיינסטרים יוכל להתעלם מהם.
