"כל המדינות המספקות נשק [לאוקראינה] צריכות להבין שאנחנו נחשיב את [כלי הנשק] האלה כמטרות לגיטימיות עבור הכוחות המזוינים הרוסיים", זכרובה אמרה לכתבים במוסקבה.
"כל הניסיונות – שייושמו או אפילו לא מומשו אך הוכרזו, לאספקת נשק נוסף, חדש או אחר – הובילו ויובילו להסלמה במשבר הזה. וכולם צריכים להיות מודעים לכך", הוסיפה.
זכרובה הגיבה לטענות של כלי תקשורת רבים כי נתניהו "בהחלט בוחן" את האפשרות לשגר מערכות כיפת ברזל לאוקראינה.
עם זאת, הדברים אינם מופיעים בכתבה של CNN אודות הראיון, או בשני קטעי הווידאו של הראיון שפורסמו ברשת.
נתניהו, שחזר לאחרונה לכהן כראש ממשלה לאחר 18 חודשים בחוץ, התיישב לראיון עם ג'ייק טאפר ואכן צוטט בנוגע לאפשרות של תיווך בעימות בין מוסקבה לקייב ובתשובתו הסמויה בנוגע לתקיפת המל"טים האחרונה נגד התעשייה הצבאית האיראנית.
"אני אף פעם לא מדבר על מבצעים ספציפיים ... ובכל פעם שמתרחש פיצוץ כלשהו במזרח התיכון, מאשימים את ישראל או נותנים לה אחריות - לפעמים אנחנו כן, לפעמים אנחנו לא", אמר נתניהו לטאפר.
טהראן האשימה באופן לא רשמי את ירושלים – ואת קייב – באחריות למתקפה על איספהאן בסוף השבוע.
בעוד עוזרו הבכיר של נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי הריע לתקיפה, משרד החוץ בקייב טען כי אינו יודע מי אחראי על הדברים.
כיפת ברזל היא מערכת קצרת טווח שישראל משתמשת בה נגד רקטות המשוגרות על ידי חיזבאללה וחמאס.
הממשלה הקודמת דחתה את דרישת אוקראינה לשלוח אותם באוקטובר האחרון.
שר הביטחון לשעבר בני גנץ הסביר בנובמבר כי לישראל אין "בסיס ייצור גדול מספיק" כדי לספק את צרכיה של אוקראינה, ואילו יועץ צבאי בכיר אמר כי ישראל חוששת להרגיז את רוסיה, שיש לה נוכחות צבאית גדולה בסוריה השכנה.
ייתכן שלשינוי ההיפותטי בעמדת ישראל יש קשר לארה"ב, שמממנת את כיפת ברזל בהיקף של מיליארד דולר בשנה.
וושינגטון הודיעה לאחרונה כי תפשוט על מצבור התחמושת הארטילרית המיועדת לישראל כדי לספק במקום זאת לאוקראינה, ונתניהו אמר ל-CNN שהוא בסדר גמור עם זה.