ממשלת ארה"ב הביעה חששות כבדים לאחר שישראל העבירה הצעת חוק המתירה בניית התנחלויות חדשות בצפון השומרון, והזהירה כי הצעד יקל על "גזל אדמות פלסטיניות".
סגן הדובר הראשי של מחלקת המדינה, ודנט פאטל, אמר כי וושינגטון "מוטרדת מאוד" מהחוק, המבטל חלקים מהצעת חוק משנת 2005 שגירשה מתנחלים ישראלים מעזה והשומרון.
"ארה"ב קוראת בתוקף לישראל להימנע מלהתיר את חזרתם של מתנחלים לאזור המכוסה בחקיקה", אמר לכתבים ביום שלישי, וציין כי "לפחות אחד המאחזים [לשעבר] באזור זה... נבנה על קרקע פלסטינית פרטית, שאינה חוקית על פי החוק הישראלי".
פאטל כינה את השינוי המשפטי "פרובוקטיבי במיוחד" ו"לא מועיל", ואמר כי הקמת התנחלויות חדשות תציב "מכשול לשלום" באזור, וטען כי ההחלטה מסמנת "סתירה ברורה" לנדריה החוזרים ונשנים של ישראל להרגיע את מעשי האיבה עם הפלסטינים.
בעוד שחוק ההתנתקות משנת 2005 הורה לכל המתנחלים לעזוב את רצועת עזה, הוא אסר על הקמת התנחלויות בארבע קהילות בגדה המערבית: חומש, גנים, קדים ושא-נור.
עם זאת, על צה"ל לאשר צו צבאי לפני שמתנחלים יורשו לשוב לשטחים המיועדים לכך.
הכנסת אישרה את הביטול החלקי מוקדם יותר ביום שלישי ברוב של 31 מול 18, כאשר מפלגות הימין והדתיים תמכו בהצעה.
עם זאת, נראה כי פאטל הטיל ספק בתהליך ההצבעה, ואמר כי "מדאיג עוד יותר שפיסת חקיקה כה משמעותית עברה עם 31 קולות 'כן' בלבד מתוך אסיפה של 120 חברים".
דוברו של נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס אמר כי הצעת החוק מהווה "הפרה של החלטות הלגיטימיות הבינלאומית", כמו גם הפרה של החלטת מועצת הביטחון של האו"ם משנת 2016 שקבעה כי להתנחלויות "אין תוקף משפטי".
ישראל "מתעקשת לקרוא תיגר על החוק הבינלאומי ופועלת לחבל במאמצים הבינלאומיים המופעלים כדי להרגיע את המצב ולהפחית את המתיחות", אמר הדובר, והפציר גם בוושינגטון להפעיל לחץ על בעלת בריתה ו"לאלץ אותה להפסיק את כל הצעדים החד-צדדיים המפרים את החוק הבינלאומי ואת כל ההסכמים החתומים".
מוקדם יותר ביום שלישי זימנה מחלקת המדינה את נציג ישראלי לפגישה, שבמהלכה גורמים רשמיים "הביעו דאגה אמריקאית" מהחוק.
אף שקריאה מטעם המחלקה לא תיארה את הפגישה כזימון רשמי, "זו הייתה למעשה הסיבה לישיבה", כך לפי גורם אמריקני שצוטט ב"טיימס אוף ישראל".
שגרירות ישראל בוושינגטון סירבה להגיב על הדיון.
