חברת הייעוץ הפיננסי SmartAsset דירגה 76 ערים בארצות הברית כדי לקבוע את הזולות והיקרות ביותר למגורים.
החברה בחנה את "כוח הקנייה" של 100,000 דולר, שכדי להשתמש בכולו תדרשו כמובן למשכורת שנתית גבוהה ממנו - אך עד כמה תצטרכו להרוויח עוד תלוי במסים המקומיים וביוקר המחיה, אשר כולל דיור, מצרכים, שירותים, תחבורה ורכישות נחוצות אחרות.
העיר היקרה ביותר הייתה, אולי באופן מפתיע, הונולולו שבמדינת הוואי - ואחריה ניו יורק ואז סן פרנסיסקו.
בשלושת המדינות הללו, התושבים יזדקקו למשכורת של כ-310,000 דולר כדי להחזיק בכוח קניה של 100,000 דולר.
לעומת זאת, בממפיס שבמדינת טנסי, באל פאסו שבטקסס ובאוקלהומה סיטי, שכר נמוך יחסית של כ-120,000 דולר יציע את אותה תחושת חופש כלכלי.
הדירוג כמובן מושפע מאוד מהמסים המקומיים, כך שלא מפתיע שהמדינות היקרות ביותר - קליפורניה, הוואי וניו יורק, הן עם מס ההגנה מהגבוהים בארה"ב.
בגולדן סטייט למשל, מס ההכנסה של המדינה הוא כשמונה אחוזים על סכום של 312,000 דולר בשנה. בהוואי ובניו יורק זה בסביבות תשעה ושישה אחוזים, בהתאמה.
ומהצד השני, כך גם בטנסי וטקסס - שם אין מס הכנסה, ואילו באוקלהומה משלמים כארבעה אחוזים בלבד על הכנסה של 120,000 דולר.
את המקום הרביעי ברשימה לקחה אוקלנד, שם לתושבים יש צורך במשכורת של לפחות 246,000 דולר כדי שירגישו שיש להם 100,000 דולר בכיס.
לוס אנג'לס ולונג ביץ', שתיהן בגולדן סטייט, תפסו את המקום החמישי והשישי, כאשר בשתיהן המשכורות השנתיות עמדו על כ-245,000 דולר כדי לספק כוח קנייה של מאה אלף דולר.
מדינות אחרות המרכיבות את עשרת הערים היקרות ביותר כוללות את וושינגטון די.סי, סן דייגו, בוסטון וסיאטל.
