הסחר שאינו נפט בין איראן לחברות ברית הכלכלות המתעוררות BRICS - ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה - הגיע ל-38.43 מיליארד דולר בשנת הכספים 2022-23, על פי נתונים שפורסמו על ידי מינהל המכס של הרפובליקה האסלאמית. מדובר בעלייה של 14% לעומת שנת הכספים הקודמת. סין נותרה שותפת הסחר העיקרית של איראן בברית BRICS, עם סחר בהיקף של 30.32 מיליארד דולר, גידול של 37%. הודו אחרי כן עם 4.99 מיליארד דולר, ועלייה של 47%; רוסיה במקום השלישי עם 2.32 מיליארד דולר, ברזיל עם כ-466.55 מיליון דולר, ודרום אפריקה - הכלכלה החלשה מכולן - עם סחר בהיקף של 322.04 מיליון דולר לא כולל נפט כמובן לכל המדינות.
הדו"ח הכלכלי מגיע ימים ספורים לאחר שטהראן חשפה כי הסחר עם מדינות יבשת אפריקה גדל בכ-2.24% בשנת הכספים 2022-23 והגיע ל-1.2 מיליארד דולר.
למרות קמפיין סנקציות מהמערב – ודחיפה מצד וושינגטון להחרים ספינות נפט איראניות נוספות – הרפובליקה האסלאמית הצליחה להתגבר על ההגבלות החד-צדדיות ולחזק את יכולתה התעשייתית.
בחודשים האחרונים, BRICS ראתה גל התעניינות מצד מדינות הדרום הגלובלי המעוניינות לנטוש את הדולר האמריקאי ואת המערכת הפיננסית המערבית.
איראן, לצד חמש מדינות ערביות, ביקשו כבר רשמית להצטרף לברית. שרי החוץ של BRICS יקיימו פסגה שנתית בקייפטאון בשבוע הראשון של יוני כדי לדון בבקשות.
בלומברג חשף כי BRICS צפויה לעקוף את מדינות ה-G7 בציפיות הצמיחה הכלכלית, ועד 2028, ה-G7 צפוי להוות רק 27.8% מהכלכלה העולמית, בעוד BRICS יהווה 35%.
בינואר אמר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב כי BRICS נמצאת במגעים ליצירת מטבע משותף.
בהתייחסו למערכת הפיננסית הנשלטת על ידי ארה"ב, אמר לברוב כי "מדינות רציניות שמכבדות את עצמן מודעות היטב למה שמונח על כף המאזניים, רואות את אוזלת היד של 'המאסטרים' של המערכת המוניטרית והפיננסית הבינלאומית הנוכחית, ורוצות ליצור מנגנונים משלהן כדי להבטיח פיתוח בר קיימא, שיהיה מוגן מפני תכתיבים חיצוניים".
ב-13 באפריל קרא נשיא ברזיל, איגנסיו לולה דה סילבה, למדינות החברות בבריקס ולמדינות המבקשות להפוך לחלק מהברית להחליף את הדולר.
"בכל לילה אני שואל את עצמי למה כל המדינות צריכות לבסס את הסחר שלהן על הדולר", אמר, והוסיף את השאלה: "למה אנחנו לא יכולים לסחור על בסיס המטבעות שלנו".
