מקרי המוות מזיהומים וחיידקים עמידים לתרופות צפויים להרקיע שחקים עד שנת 2050, כך על פי דו"ח האו"ם לשנת 2023 המפורסם תחת הכותרת "Bracing for Superugs" חיזוק הפעולה הסביבתית בתגובת לעמידות מיקרוביאלית".
על פי הדו"ח במידה ולא יינקטו צעדים דרסטיים כדי להתמודד עם הבעיה, הרי שזו עלולה גם להוביל לגירעון בתמ"ג של 3.4 טריליון דולר בשנה בעשור הקרוב ולדחוף כ-24 מיליון אנשים נוספים לעוני קיצוני. על פי הערכות עדכניות, בשנת 2019, 1.27 מיליון מקרי מוות יוחסו ישירות לזיהומים עמידים לתרופות ברחבי העולם, בעוד 4.95 מיליון מקרי מוות היו קשורות ישירות לחיידקים עמידי אנטיביוטיקה.
מדובר עתה במספרים הגבוהים בהרבה מרוצחים גדולים יותר כ-HIV/איידס ומלריה, אשר על פי ההערכות גבו את חייהם של 860,000 ו-640,000, בהתאמה. כפי שמראה התרשים הבא, זיהומים עמידים לאנטיביוטיקה הרגו עד 10 מיליון בני אדם בשלושה עשורים בלבד - שווה למספר המתים מסרטן בשנת 2020.
כאשר בשנת 2050 מספר המתים מסרטן ומחיידקים עמידי תרופות ואנטיביוטיקה יהיה זהה.
מדינות בעלות הכנסה נמוכה (LICs) ומדינות בעלות הכנסה בינונית נמוכה (LMICs) בעיקר בדרום מזרח אסיה, אפריקה, ודרום אמריקה, צפויות לראות את מספרי המוות הגבוהים ביותר כאשר בחלוקה לפי אזורים, אסיה צפויה לראות את המספר הגבוה ביותר של מקרי מוות הקשורים לאנטיביוטיקה עמידה לחיידקים.
על פי הדו"ח, העמידות לאנטיביוטיקה ברחבי העולם גם מחריפה את אי השוויון בתוך החברות עצמן.
על כן, קבוצות הכוללות נשים, ילדים, מהגרים, פליטים, ואנשים המועסקים במגזרים כגון חקלאות או בריאות, כמו גם אלה החיים תחת קו העוני יהיו פגיעים במיוחד לזיהומים עמידי תרופות.
