מאכזב: העונה השנייה של "בשורות טובות" לא מספקת את הסחורה

את "בשורות טובות" כתבו שניים מהסופרים הטובים בכל הזמנים: ניל גיימן וטרי פראצ'ט. הוא יצא לאור ב-1990 והפך לאחד מספרי הפנטזיה האהובים ביותר בעולם. כעת, עלתה באמזון פריים עונתה השנייה של סדרת הטלוויזיה המבוססת על "בשורות טובות". העונה הראשונה, שיצאה בשנת 2019, נשענה כל כולה על הספר האהוב, עם שינויים קלים פרי עטו של גיימן. ולא מספיק שהייתה לגיימן התעוזה לעבד כזו קלאסיקה על-זמנית לסדרת טלוויזיה, החוצפן הזה עוד הצליח לעשות את זה טוב. טוב ממש. עכשיו, הוא לקח את החוצפה והכפיל בשתיים – ויצר עונה שנייה. אין לי מושג האם העונה החדשה נשענת על אותו תכנון לילי של פראצ'ט וגיימן, או שבכלל מדובר בעלילה חדשה לגמרי. אני לא בטוחה שזה חשוב, אבל זה בהחלט מעניין.

העונה הראשונה התמקדה בסיפור החברות של אזיראפל המלאך וקרולי, המלאך שנפל והפך לשד, על רקע נסיבות הולדתו של האנטיכרייסט והגעתה הקרבה של האפוקליפסה - כלומר, היא עסקה גם בקרולי ובאזיראפל אבל גם באדם וחבריו, אגנס נאטר, אנתימאה, סרג'נט שאדוול וארבעת פרשי האפוקליפסה. אלו לא מעט דמויות. העונה השנייה, לעומתה, נשארת בגבולות מתוחמים יותר, ובמקום להתפרש לצדדים היא חופרת לעומק. היא עוסקת כמעט בלעדית בשלושה: בקרולי ובאזיראפל, ובארכי-מלאך גבריאל. היא משקיעה את ששת פרקיה כדי לצלול עמוק יותר לתהום יחסיהם של אזיראפל וקרולי, שחיו יחד על פני כדור הארץ מאז שחר האנושות, ומסבירה כיצד – למרות שמדובר, לכאורה, בהפכים מושלמים, הרי האחד שד והשני מלאך – הם למדו לעבוד יחד והפכו לחברים.

ובכן, מן הסתם שהדבר הכי טוב בעיבוד לסדרה היה ונשאר הדינמיקה המסחררת של אזיראפל וקרולי, בגילומם המופתי של מייקל שין ודיוויד טננט ("דוקטור הו", "הארי פוטר וגביע האש"). זה פשוט צמד מופתי, שניחן באוקיינוס של כישרון סוער. הכימיה ביניהם עבדה נפלא בעונה הראשונה, והיא עובדת לא פחות טוב בעונה השנייה – וזה קריטי, בהתחשב בכך שעל כתפיהם של השניים האלה מונח כל כובד העונה השנייה. גם הפתיח היפהיפה נשאר עם עיבוד קל, ויש כמה שחקנים נוספים שחזרו – ביניהם האם, קולה בגילומה של פרנסס מקדורמונד, וגם שלוש שחקניות שגילמו בעונה הראשונה דמויות אחרות לגמרי: מירנדה ריצ'רדסון, נינה סוסניה ומגי סרוויס. זה מוזר, אבל זה לא לא-עובד.