עם המשך המלחמה העקובה מדם בין ישראל לחמאס, סין מנסה למצב את עצמה כמתווכת לשלום – אם כי היא עדיין לא גינתה את הטרוריסטים של חמאס שחדרו לישראל ושחטו לפחות 1,400 אזרחים.
טוביה גרינג, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי דרך אוניברסיטת תל אביב ואחד מ-360,000 אזרחים שנקראו למילואים, העניק הסבר לכך בראיון לפודקאסט Chinese Whispers.
בעוד שסין ממשיכה לקרוא לאיפוק בין הצדדים ולהפסקת אש, היא סירבה לקרוא לחמאס בשמו או לגנות את הטבח. וכך גם בחברה הסינית, שם הסכסוך הישראלי-פלסטיני מצונזר בכבדות, ורוב הפוסטים שכן מפורסמים הם ברובם פרו-פלסטיניים, כאשר פרסומים התומכים בישראל נמחקים במהירות.
גרינג ניסה להביר את המדיניות הסינית בכמה מישורים – בין היתר תמיכתה של הממשלה הקומוניסטית בעניין הפלסטיני עוד משנות ה-50. כמו כן, סין מנסה למצב את עצמה כמשפיעה ביותר על הבמה העולמית, כאשר גרינג התייחס לקריאותיה של בייג'ינג לחזית מאוחדת בעולם המוסלמי ולניסיון גיוס התמיכה בקרב מדינות מתפתחות.
כך למשל, מוקדם יותר השנה סין סייעה לתווך עסקה בין ערב הסעודית לאיראן כדי לחדש את הקשרים ביניהם. כמו כן, ביוני האחרון יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, ביקר בסין בהזמנתו של הנשיא שי.
עניין נוסף הוא היחסים המתוחים בין סין לארצות הברית. בייג'ינג מרגישה שהיא חייבת "להתנגד לכל מה שארה"ב תומכת בו באופן עקרוני", שזה כולל כמובן את ישראל.
גרינג צחיטט את ראש המדינה הקומוניסטית שאמר שהטרור הוא אויב האנושות, "אבל נראה שהאנושות אינה כוללת יהודים".