פרוקטוז המצוי בסוכר שולחני ובסירופ תירס, והנמצא בשימוש נרחב במזונות יומיומיים כקטשופ - נחשב זה מכבר לסיבה העיקרית לכך שהאמריקאים מעמיסים על גופם קילוגרמים מיותרים.
כעת, מדענים טוענים שהם קרובים יותר להבין מה בדיוק הופך את הממתיק החשוד לרע כל כך עבור אלה המתקשים לשמור על כושר.
חוקרים מאוניברסיטת קולורדו מציפים תיאוריה לפיה פרוקטוז מוריד וחוסם את האדנוזין טריפוספט (ATP) בגוף, תרכובת האחראית על סיפוק אנרגיה לתאים באופן טבעי.
אחת התוצאות של זה היא ירידה בחילוף החומרים, אשר נדרש כדי לשרוף אנרגיה מהמזון שנצרך. השינוי הזה – שלמעשה נוצר על ידי הפרוקטוז – יכול להוביל לעלייה במשקל.
"פרוקטוז הוא מה שמפעיל את חילוף החומרים שלנו", הסביר ד"ר ריצ'רד ג'ונסון, חוקר בקמפוס הרפואי אנשוץ באורורה, קולורדו.
"פרוקטוז ייחודי באיפוס רמות ה-ATP", על פי המחקר, שפורסם בכתב העת "השמנת יתר", שציין כי סוכר ידוע גם ב"דיכוי" המיטוכונדריה בתא.
בתורו, הגוף מתמודד עם הרעב על ידי הפעלת תשוקה למקורות אנרגיה פחות בריאים, כולל פחמימות ומזונות שומניים שבסופו של דבר יאוחסנו כשומן שהגוף לא ישרוף.
"רמות ה-ATP התוך-תאיות הנמוכות גורמות לרעב תלוי פחמימות - או לתשוקה לפחמימות - ובכך להשפעות מטבוליות הגורמות לצריכה מוגברת של שומנים צפופים באנרגיה", על פי המחקר.
כך מתחיל מעגל של צריכת-יתר של מזון שמאוחסן כשומן, ובו הגוף שלנו "מאבד את השליטה שלנו על התיאבון, ומזונות שומניים הופכים למקור העיקרי של קלוריות שמניעות עלייה במשקל", על פי ג'ונסון.
"השמנת יתר היא הפרעה במטבוליזם, שבה קיימת אנרגיה שמישה נמוכה (ATP) בסביבה של אנרגיה כוללת גבוהה", על פי המחקר, המסכם כי "אנרגיה עודפת מניעה עלייה במשקל".
מחקר קודם מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קולורדו זיהה גם הוא את הפרוקטוז כסוכר הקשור לבעיות משקל, וציין כי המאפיינים העיקריים של התהליך השלילי הם "רעב, צמא, ליקוט מזון, עלייה במשקל, הצטברות שומן, עמידות לאינסולין, דלקת מערכתית ולחץ דם מוגבר".
לדברי ג'ונסון, שעבד על שני הפרויקטים, המחקר מציע "טיעון שלם לכיצד פחמימה מסוימת, פרוקטוז, עשויה להיות בעלת תפקיד מרכזי בהנעת השמנת יתר וסוכרת".
הוא גם מצא שסוכר גורם להתנהגות איטית דמוית תרדמת חורף אצל בני אדם – דבר שתועד היטב אצל דובים ובעלי חיים אחרים.