המהלך מגיע על רקע הפגנות מתמשכות במדינה הצפון אפריקאית נגד ישראל ולמען ערביי עזה.
"הצעת החוק כוללת שבעה פרקים, שבהם העונשים מגיעים למאסר עולם", ציטטה סוכנות הידיעות רויטרס את הלה ג'באללה, ראש הוועדה הפרלמנטרית לזכויות וחירויות בתוניסיה.
עונש מאסר העולם הוא על "פשעי ריגול, תמיכה באויב הציוני ונשיאת נשק נגד הפלסטינים", אמר חבר הפרלמנט התוניסאי יוסף תרשון לסוכנות הידיעות הערבית החדשה.
הוא הוסיף והסביר, כי הצעת החוק תאסור על אזרחי המדינה האפריקאית להשתתף בפורומים ובארגונים בינלאומיים המתקיימים בשטחה של "הישות הציונית".
ועדת החירויות פעלה לזרז את הדיון בהצעת החוק לאחר ש-97 מחוקקים ביקשו דיון דחוף בה בתגובה לסכסוך המתמשך בין ישראל לחמאס.
שימועים פרלמנטריים מתוכננים ל-30 באוקטובר, ולאחריהם יתקיים דיון ציבורי והצבעה על העברת החוק.
לתוניסיה אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
ממשלתה שמרה על עמדה רשמית התומכת בזכות למדינה פלשתינית שבירתה ירושלים.
רק חמש מתוך 22 המדינות הערביות – מצרים, מרוקו, ירדן, בחריין ואיחוד האמירויות – נרמלו את יחסיהן עד עתה עם ישראל.
ממשלת המעבר בסודן הודיעה על כוונתה לנרמל את היחסים עם ישראל במסגרת הסכמי אברהם, שנחתמו בין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו ב-2020, אך הרעיון נתקל בהתנגדות מצד כמה מפלגות סודניות ומעולם לא יצא אל הפועל.
באוגוסט הצהיר נשיא תוניסיה, קייס סעיד, כי המונח "נורמליזציה" אינו קיים עבורו כשמדובר בישראל, ודחק בשגרירים חדשים מארבע מדינות – סרביה, איראן, עיראק וטורקיה – לעולם לא לשכוח את העניין הפלסטיני, שאותו תיאר כ"נושא המרכזי עבור כל האומות".
עימאד אולאד ג'יבריל, חבר פרלמנט וחבר ועדת הזכויות והחירויות של הפרלמנט התוניסאי, אמר לתקשורת כי הצעת החוק לא תשפיע על היחסים עם מדינות שחתמו על הסכמים דיפלומטיים עם ישראל.
למשל, "אנחנו עושים עסקים במרוקו והיא בחרה לנרמל את היחסים שלה... היחסים המסחריים שלנו נותרו תקפים, ויחסי הידידות והאחווה נמשכים", אמר ג'יבריל.