‏מדוע טיקטוק פרו-פלסטינית באופן גורף ?

האם ישראל "מפסידה במלחמת המידע" בטיקטוק? ‏‏זהו הטיעון המרכזי ‏‏בשרשור פופולרי ב-X‏‏ שפורסם מחדש על ידי כמה כותבים בעלי השפעה ‏‏וסנאטור רפובליקני.‏‏

הטענה היא כי טיקטוק מהווה איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב בהפצת מידע כוזב וסרטונים פרו-פלסטיניים.‏

‏נראה כי קהלים בטיקטוק פתוחים יותר לתוכן הנוטה לפרו-פלסטין, כאשר האשטאגים הקשורים לכך מקבלים יותר צפיות מאשר תיוגים הקשורים לישראל.

סרטונים רבים מראים טיקטוקרים מביעים תמיכה בערבים, ותכנים אחרים, חלקם מעוותים הכוללים תיעוד מהשטח בעזה; ולעתים טענות מטעות או מוגזמות בנוגע למלחמה, שחלקן ממעיטות בערך המתקפה של חמאס על ישראל.‏

‏מספר גורמים מסבירים את הפופולריות של רגשות פרו-פלסטיניים ואנטי-ישראליים בטיקטוק.‏

‏

סיבה אחת היא שהדמוגרפיה של משתמשי טיקטוק‏‏ ‏‏מיישרת קו באופן הדוק עם אלה שסביר להניח שיתמכו בערבים.

טיקטוק ‏‏כידוע פופולרית במיוחד בקרב צעירים‏‏, וסקרים הראו כי הדורות הצעירים, לפחות בארה"ב, נוטים יותר מהאמריקאים המבוגרים לגלות אהדה לערבים ‏‏וביקורתיות כלפי ישראל‏‏.

בני דור ה-Z גם פונים יותר ויותר לטיקטוק כדי לקבל חדשות, כך מצא השנה מחקר של מכון רויטרס לחקר העיתונות.

כמו כן טיקטוק ‏‏פופולרית במיוחד‏‏ גם בכמה מדינות שאוכלוסייתן נוטה יותר להיות פרו-פלסטינית, כולל ‏‏אינדונזיה‏‏ ‏‏וטורקיה‏‏.‏

‏בנוסף האלגוריתם של טיקטוק, כמו של רשתות חברתיות אחרות, ככל הנראה מתדלק קיטוב,‏‏ אמר אדריאן מסנארי, פרופסור לתקשורת באוניברסיטה האמריקאית, לאתר Semafor.

הסרטונים המוצעים באפליקציה ‏‏מבוססים במידה רבה על התנהגות המשתמשים‏‏, כך שהבעת עניין בסרטון אחד הקשור ל""פלסטין"" יכולה להוביל להצפת תוכן דומה.

עוד נראה כי ‏צעירים רבים פונים לטיקטוק כי הם מרגישים מאוכזבים מכלי תקשורת מערביים -‏‏ ואפילו פלטפורמות מדיה חברתית אחרות - בכל הנוגע לסכסוך.

‏לבסוף העובדה‏ שטיקטוק, היא היחידה מבין הפלטפורמות העולמיות הגדולות, שנאסרו בהודו מאז ההתנגשות הצבאית עם סין ב-2020 מפחיתה חשיפה לתכנים פרו ישראליים. הימין ההינדי הדומיננטי פוליטית במדינה מיישר קו עם ישראל, ומזרים מבול של תכנים פרו-ישראליים, לפלטפורמות אחרות, ובכך מטה את הכף לכיוון ישראל, דבר שאינו מתבטא בטיקטוק אשר אסור במדינה בעלת למעלה ממיליארד בני אדם.