חובת קריאה: המכתב של נשיא המדינה הרצוג לאוניברסיטאות בארה"ב
הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה, וקורנל הן בין האוניברסיטאות היוקרתיות שמגיפת שנאת ישראל פשטה בהן - עתה נשיא המדינה, בעצמו בוגר אוניברסיטאות יוקרה - משיב במסר חשוב משלו
11.07.2023 13:23
נשיאי אוניברסיטאות ומכללות אמריקאיות,
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
במשך שנים רבות כמנהיג בישראל, חזרתי לעתים קרובות לימיי בקורנל וב-NYU.
בקמפוסים אלה רכשתי מיומנויות חשיבה ביקורתית ששירתו אותי לאורך חיי.
שם נחשפתי לסטנדרטים הגבוהים ביותר של חקירה אקדמית ודיון.
נהניתי מסגל מבריק וסבלני, מהסטודנטים המגוונים ומהאווירה האמריקאית המובהקת של חופש אינטלקטואלי.
מעולם, כמי שתמיד נשא את עיניו לסטנדרטים של האוניברסיטה האמריקאית, לא יכולתי לחזות את התמונות והקולות שהגיעו אלי מאז הטרגדיה של ה-7 באוקטובר.
כנשיא המדינה, ביליתי את החודש האחרון בנסיעות בין קהילות ישראליות הרוסות, יותר מ-1,400 משפחות אבלות וקרובי משפחה של יותר מ-240 בני ערובה.
אני מנסה לנחם את ניצולי הטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה, זוועה סדיסטית שכללה אונס ועינויים.
ותוך כדי כך, אני שומע על סטודנטים יהודים שהוטרדו באוניברסיטת הרווארד. סטודנט יהודי הותקף בטוליין, סטודנטים יהודים ננעלו בספרייה בקופר יוניון כשהמון צועק בחוץ, שלטים המאשימים את ישראל ברצח עם, צלבי קרס מצוירים על דלתות חדרי המעונות, הפגנות מלאות שנאה ומאיימות - יותר מדי דוגמאות מכדי למנות.
כל זה מתרחש לא בשולי החברה אלא במקדשי הלמדנות, באולמות שנועדו להיות מגדלורים של הומניזם, קדמה וחקירה קפדנית.
וזה קורה לא באירופה של לפני מאה שנה, אלא בארצות הברית של 2023.
ויכוח הוא מבורך בכל נושא, כולל מעשיה של ישראל. זה מובן מאליו. כפי שאמריקה למדה במלחמותיה שלה, הניסיון של לחימה בטרוריסטים חסרי לב המסתתרים בקרב אזרחים הוא דבר מייסר שלא מציע אפשרויות קלות.
אבל האירועים בקמפוס אינם ויכוח אלא חילול האוניברסיטה ועקרונותיה.
איך יכול להיות שלמישהו שמאשר, מתרץ או מאדיר את הזוועות יש מקום במכללה כלשהי, או בעולם המתורבת?
עודדו אותי אלה שהתבטאו בצורה ברורה.
התעודדתי מכך שפרופסור מקורנל שהכריז על עצמו כ"נרגש" מהטבח הוצא לחופשה ושסטודנטים בהרווארד זכו לביקורת מנשיא האוניברסיטה.
אם אני יכול לעזור, אני תמיד זמין לשיחה כנה, ואני שמח לענות אפילו על השאלה הקשה ביותר.
כולנו סטודנטים להיסטוריה.
לכן, אנו יודעים שאידיאולוגיות פסולות המכוונות נגד יהודים תמיד מסמנות התמוטטות אינטלקטואלית רחבה יותר.
האירועים שאנו רואים אינם רק איום על סטודנטים יהודים אלא גם על בריאותם של מוסדות חיוניים לציוויליזציה שלנו ובכך לציוויליזציה שלנו עצמה.
מנהיגות מוסרית חשובה ביותר ברגע טעון זה.
תהיה זו משמעות גדולה עבורכם, הנשיאים, לגנות את המעשים הברבריים של ה-7 באוקטובר באופן פומבי וחד משמעי.
סטודנטים ואנשי סגל, אני מאמין, זקוקים גם לקול ברור שיאמר שחופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל התבטאויות המקדמות אלימות נגד יחידים או קבוצות וקריאות לחיסולה של מדינה שלמה, ישראל, אינן מקובלות בקמפוס ואין לסבול אותן.
כל מוסד יכול להוביל את הדרך במאבק בנגע האנטישמיות על ידי יצירת כוח משימה שיפתח תוכנית פעולה לקמפוס וישמש מגדלור גם לקהילה הרחבה.
הסכסוך הזה הוא הרבה יותר מהתנגשות בין ישראל לחמאס: על כף המאזניים מונחת השאלה האם העולם הנאור יגן על הנורמות הבסיסיות של האנושות או יבחר לקבל, ואפילו לתמוך, בהפרתן.
זה יהיה או רגע מלמד שיניע אותנו לפעולה בונה - או רגע של דעיכה בלתי הפיכה.
כל אזרחי המדינות החופשיות חייבים להחליט היכן הם עומדים, אך למעטים יש את האחריות שאתם נושאים כאפוטרופוסים של ידע ותרבות.
הבחירות שלכם עכשיו יעצבו את ההיסטוריה וייזכרו.
בכבוד רב,
יצחק הרצוג, נשיא מדינת ישראל
