האם החומר הפעיל בפטריות הזיה יכול להחליף את האוקסיקודון? ייתכן שכן. מחקר חדש מצא כי זריקת פסילוסיבין עשויה לספק הקלה לאורך זמן מכאב כרוני.
מדענים מאוניברסיטת מישיגן לקחו שלוש קבוצות של חולדות, ולכולן הזריקו חומר שידמה השפעות של דלקת כרונית. קבוצה אחת קיבלה מינון נמוך של פסילוסיבין, השנייה קיבלה מינון גבוה יותר – והשלישית קיבלה פלצבו של מים מלוחים.
(צילום: Shutterstock)
בהמשך, המדענים דקרו את החולדות ברגליהן או חשפו אותן לצלחות חמות, כדי לבדוק כיצד הן מגיבות. אלה שקיבלו את החומר הפעיל בפטריית הקסם, היו פחות רגישות לכאבים מדקירות. עם זאת, לא חל שיפור כאשר הן נחשפו לחום.
הממצאים מצביעים על כך שפסילוסיבין יכול לשנות ולעצב מחדש מסלולים במוח, שעלולים לטפל במה שגורם לכאב כרוני – ולא רק בכאב עצמו.
כמובן שדרוש מחקר נוסף כדי להבין היטב את היתרונות הרפואיים של הפסילוסיבין, אך הכיוון הוא חיובי שכן בשנים האחרונות כמות המחקרים גדלה והתוצאות היו מבטיחות.
ובכלל, השימוש בסמים פסיכדליים – כמו MDMA או קטמין, הופך לאפשרות מקובלת לטיפול במצבים רפואיים פיזיים ונפשיים כאחד.
לאחרונה, מנהל המזון והתרופות אמר כי ישקול לאשר MDMA לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית, PTSD. זאת אחרי ניסויים קיליניים רבים שהראו את ההשפעות המדהימות של החומר על מצב נפשי קשה. ה-MDMA מפחית למעשה את התגובה האינסטנקטיבית של המוח, ומאפשר לאנשים להתעמת עם הטראומה שלהם.
