האיום המשולש הזה אינו טוטאלי משום שהודו הינה עדיין דמוקרטיה ומשום שסכסוכי הגבול המבעבעים בין הודו לסין בהימלאיה, והביקורת של ניו דלהי על מלחמתה של מוסקבה באוקראינה, מסבכים את המצב גם כן.
מה גם שזכות הווטו של הודו ב-SCO עשויה להועיל דווקא לדמוקרטיות. כמו כן בשנתיים האחרונות מודי הרחיק לכת עד כדי כך שדילג על פגישותיו השנתיות פנים אל פנים עם פוטין.
עם זאת, ניו דלהי הפרה את הסנקציות של מדינות ה-G7 נגד רכישת נפט רוסי, וההתחמקויות של הודו העלו את מחיר הנפט בעולם וסיפקו לקרמלין מיליארדים במזומנים.
במקביל, שתי המדינות מתכננות לייצר נשק במשותף, מה שאומר שהודו מייבאת טכנולוגיה צבאית רוסית.
זה בטח מרגיז את בייג'ינג, אבל סביר להניח שסין מעדיפה שהודו תסתמך על נשק רוסי ולא אמריקאי.
לפחות אז, אם תהיה מלחמה סינית-הודית, בייג'ינג יכולה להישען על מוסקבה כדי לעצור את יצוא הנשק להודו, כולל חלקי חילוף קריטיים.
כידוע, הסנקציות האירופיות על רוסיה בעקבות המלחמה באוקראינה הסיטו את היצוא של רוסיה מזרחה וכיום כ-90% מיצוא הנפט הרוסי הולך לסין ולהודו, כאשר הראשונה מייבאת עד 50% והאחרונה 40%. ללא רכישות הודיות, לסין יהיה מינוף סחר גדול בהרבה על רוסיה. במקביל, ככל שרוסיה הופכת למצורעת יותר, כך מוסקבה מסתמכת יותר על ניו דלהי כדי למתן את כוחה של בייג'ינג, ומקרבת את שלושתן לאיום יציב יותר על הדמוקרטיות.
לכן, הפרדה מלאה יותר בין הודו לסין ולרוסיה היא אפוא יעד חשוב של מדיניות החוץ האמריקאית, הדבר מסביר מדוע וושינגטון אינה מבקרת באופן גלוי יותר את המדינה הדרום אסייתית.
עם זאת, יש לעשות יותר מכיוון שהודו היא כבר זמן רב "אנטי-מערבית", והופכת אוטוקרטית יותר ויותר, כשהעסקים של ארה"ב מסתכנים בהסתמכות על כוח העבודה הזול הזה.
כדי למתן סיכונים אלה, ארצות הברית ומדינות ה-G7 חייבות להטיל עונשים כלכליים על הודו, שכן התמריצים הרבים של העבר, כולל סיוע ישיר לפיתוח, אינם מוערכים מספיק.
ניסיונותינו לקנות ידידות כנראה נכשלו. יהיה צורך בסנקציות ובמכסים כדי להרחיק את הודו מרוסיה ומסין.
אף מדינה ב-G7, כולל בריטניה, לא צריכה להוציא לפועל הסכמי סחר חופשי חדשים עם הודו.
גישה קשוחה זו כלפי דמוקרטיה עמיתה אינה צריכה להיות מופנית כלפי הודו בלבד.
במקום זאת, מדיניות חדשה כזו צריכה לחול על כל מדינה שאינה משתפת פעולה באופן מלא עם ארצות הברית ובעלות בריתה נגד איומים קיומיים מצד רוסיה וסין, שלא לדבר על האיומים המשולשים הנובעים משותפות עם מדינה שלישית כהודו.