הפרופסור בגוב האריות: אברהם ארליך נגד עיריית ירושלים
הוא אחד האנשים המעניינים היום בנוף היהודי, בעל השכלה אוניברסלית ממיטב המוסדות האקדמיים בעולם, חלוץ ופורץ דרך במלוא מובן המילה - אך חוויותיו עם הבירוקרטיה הישראלית, בשילוב השכלתו התיאולוגית, פילוסופית ומדעית והחינוך שזכה לו מבית אביו, הביאו את פרופסור אברהם (אברום) ארליך להגות תכנית חדשה שמבשרת את עתיד הממשל המדיני בעולם
05.07.2024 05:26
יאיר קליינבאום
פרופסור אברום ארליך, הוא דמות אדירה, מאחורי המבטא האוסטרלי הנעים, העיניים הכנות, והחזות הנאה, מסתתר אחד המוחות והאנשים המעניינים כיום במדינת ישראל, ובעם היהודי.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
בן הזקונים (מבין שש אחים ואחיות) לפרופסור פרידריק ארליך, גאון שורד שואה אשר יצא ממחנה ריכוז והגיע בגיל 14.5 לחופי סידני.
ארליך האב הפך במהרה לרופא, כירורג ומנתח כללי.
לאחר מכן, הפך גם לדוקטור בסטטיסטיקה - ועבודת הדוקטורט פורצת הדרך שלו תחת הכותרת: ׳הדמוגרפיה של המוגבלויות', ביצעה מהפכה בתחום הטיפול בנכים ומוגבלים.
הוא עלה בדרגות מינהל הבריאות האוסטרלי וסלל מדיניות נאורה בטיפול ושירות בעלי מוגבלויות במדינה - את בנו אברום, גידל באווירה פריבילגית, תוך הענקת חינוך במדעים וברוח, משחקי רוגבי, וספורט אתגרי לצד אופנועי שטח.
בשלב מסוים, ארליך הבן, התקרב ליהדות האורתודוקסית ובגיל 14.5 עלה לארץ הקודש על מנת ללמוד בישיבה תיכונית ולהתמסר לעבודת ה׳.
לאחר לימודיו, התגייס לצה״ל במסגרת ישיבת ההסדר כחייל בודד ושירת כחובש קרבי.
בעקבות שירותו הצבאי סיים תואר בפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר אילן והוסמך לרבנות.
בשלב זה חזר לסידני בשליחות כרב קהילה ומנהל מכללה יהודית באוניברסיטת סידני שם סיים דוקטורט שעסק בתנועות דתיות ומשיחיות ביהדות.
לאחר הדוקטורט ארליך עבר לאנגליה, שם ניהל אגודת סטודנטים יהודית באוקספורד, סיים לימודי תעודה בתיאולוגיה, ועשה פוסט דוקטורט במדעי המדינה בקיימברידג' שם התמנה ל'עמית עולם' בקלר הול קיימברידג'.
בשלב מסוים ארליך החל נפרד מתפיסות דתיות פונדמנטליסטיות לטובת חקירה מדעית והחל משיק ספרים ולפרסם מאמרים, תוך שהוא עמל על יוזמות שונות ומגוונות שיתוארו בהמשך.
בשלב זה החל בקריירת לימוד בתחום מחשבת ישראל באוניברסיטאות ברחבי העולם.
ב-2004 התמנה לפרופסורה מלאה באוניברסיטה מובילה סין, שם, במשך שש שנים טיפח תלמידים סינים בלימוד טקסטים יהודים ומורשת ישראל.
בסין לא עסק רק במחקר מדעי, הוא גם השקיע במתחמי קרקע בשכונת מגדלים, יסד משרד לשרותי ייעוץ, עזר להקים את לשכת ישראל - סין בבייג'ין ושנגחאי, חיבר ספרים על הקשר בין סין, היהודים וישראל, ויזם אירועים תרבותיים, אינטלקטואלים וטכנולוגיים המקרבים בין סין לישראל.
ב-2005 פרופסור ארליך זכה בפרס מושל מחוז שנדונג׳ על תרומתו למחוז.
עם חזרתו ארצה ב-2011 כעולה חוזר, ארליך שיפץ את ביתו אשר קנה שנים קודם ברחביה, בתקווה להעתיק את תכולת ביתו מסין לירושלים ולהקים את משפחתו בעיר הקודש.
למרבה הפתעתו כאן החל כדבריו רצף התעמרויות מידי עיריית ירושלים שהגישה צו הריסה לביתו וחצריו בתהליך שהתדרדר לשנים של התעמרות בהם ארליך מספר כי גילה את אופי פני השחיתות המינהלית המקומית.
ביתו הנמצא בין בית הנשיא לבין בית ראש הממשלה ברחביה יושב על הריסותיו והפך לאסון פרטי עם נזקים אדירים ובלתי הפיכים שנגרמו לו ועיצבו את דעתו המדינית.
כ-15 שנה אחרי כן טרם התאפשרה העברת דבריו שעוד תקועים בביתו האטום שבסין.
בהתעסקותו בין רשויות השלטון בטיפול אחר בעיות מזדמנות, הוא צפה במה שנראה כעבודה בזויה, המשולבת בדפוסי התנהגות ערמומיים כלפיו, ובכלל, זיהה רשלנות וסימני שחיתות, ניגודי עניינים, בררנות מנהלית מובנית שלכאורה שירתה חבורה סגורה במסגרת ׳ממלכתית׳.
רק שנים אחר ששמע לראשונה את אזהרת סגן היועץ המשפטי של עיריית ירושלים אליו ״ארליך יש לנו שיטות לטפל בך״, הפיק דבר מתוך דבר, הזכיר את שלמד מתלמידיו הסינים אודות שיטת מזכירות המפלגה הקומוניסטית הסינית השולטת בין סקטורים באמצעות אנשיהם שבעמדות מפתח המתווכים בינם לבין עצמם כדי לחזק את השפעתם, והגיע למסקנה האומללה כי קיים שלטון צללים בישראל - מעין מזכירות ומפלגת-על - המתאמת פעולות סמויות באמצעות המינהל המשפטי הישראלי.
זוהי סמכות שאינה נבחרת, אינה נראת לעין, אינה מזוהה תחת גוף אחד, ואינה נושאת באחריות על העוולות שמשאירה בעקבותיה.
לכאורה התברר שמזכירות זאת מורכבת מיועץ משפטי הקיים בכל משרדי השלטון המקשר בין פרקליטות המדינה לבין נציגי ועדות שונות לבין גורמי המקצוע הבכירים החוצים בין הסקטורים התעשייתיים, המקצועיים והאיגודיים.
הוראה מגורם זה היא הוראה מטעם נושא דגל הממלכתיות הישראלית.
אין אזרח ישראלי נאמן בעל מוניטין מן המניין המוכן לסרב לשתף פעולה אם יתבקש ולסכן בכך את מעמדו, לכן אין ביכולת האזרח להימנע מתכתיבי התמנון החסר דין ודיין.
התברר לארליך שהמנהיגות הישראלית שבויה גם היא בידי סיסטמה פרוצה החשופה למניעים זרים, הון ומרמה.
באותה תקופה ארליך החל לכתוב ספר חדש תחת הכותרת: ״תיאולוגיה יהודית במאה ה-21״.
הוא החל לדמיין מציאות מנהלית אידיאלית העונה על בעיותיו האישיות ובכלל.
סבר בנפשו כי סוג שלטון אפור ופסול הקיים בישראל היום אינו עולה בקנה אחד עם שאיפות למדינה יהודית אידיאלית ששאף לעלות אליה בנעוריו.
הוא סבר כי אין נפש יהודי ההומיה לסבול את הישות המנהלית הנוכחית מחמת מיאוס שחיתות ובררנות עובדיה. והכיר בכך כי יש לחולל רפורמה אופטימלית כוללנית במוסדות המנהליים והמשפטיים של מדינת ישראל כדי לקבוע כדבריו "מנגנון נאור וחכם למען חופש האזרח וגאולת הפרט תוך פיקוח על השלטון במדדים חכמים בכדי לוודא שביעות ורווחת הפרט".
ספרו על תיאולוגיה יהודית בעת החדשה גלש למסכת מנהלית משפטית; לחזון מדיני בן זמננו; ולתזכירים שהוגשו לחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת שעסקה ברפורמה המשפטית.
תחת הכותרת: ״מסגרת חוקתית למען הפרט ושלבי יישומיה״, הוא סינתז בין מקורות בתנ״ך, חז״ל, פילוסופיה פוליטית יהודית ומערבית ונסיונו המתקן בסין לבין רעיון ״מלאכת המשכן״ והפעלת כלים חכמים במטרה לפתח מערכת מנהלית משפטית שתכליתה לשרת את הפרט לנסיבותיו האישיות תוך מיפוי, בקרה ומדד תועלת פעולות עובדי המדינה שנועדו לשרת את הפרט לשביעות רצונו.
רעיון מסדר בהגותו של ארליך הוא אימוץ ״כלי עזר כנגד בינה מלאכותית מותאמת אישית״ שנועד ללוות את הפרט ולהנגיש שירותים מדויקים וזמניים לבקשתיו עד לשביעות רצונו המלא לפי נסיבותיו ואישיותו.
ארליך הלביש את שיטתו במונחים תיאולוגיים - כגון: גאולת הפרט ומלאכת הלוי; נושאי כלי המשכן; מלאכי השרת; עמוד ענן; עמוד האש, אפוד, אורים ותומים וכדומה.
זאת כדי לדמות את המשל בין השירות הציבורי הרצוי על הפרט, לבין ההשגחה האלוהית הישירה על מחנה ישראל ללא תיווך של ממלכתיות ו / או מלך בשר ודם אלא בכלים אינטואיטיבים מבוסס ארכיטקטורה חכמה ובינה מלאכותית בהתאמה אישית וברזולוציה גבוהה.
כמו-כן ארליך שבר אמונים עם הממסד שהתנוון בדרישה להחליף רבבות עובדי מדינה ובירוקרטיים בזבזנים העובדים בהנהלה מנופחת וארסית ולשים תחתם ארכיטקטורה חכמה וכלים חכמים, תוך פיתוח אלגוריתמים בסיסים מובני פרוטוקול יסוד הפועלים בין כלי עזר בינה מלאכותית מותאמת אישית, לבין שרשרת משרתי ציבור הפועלת על מידע, כלים, השפעות ומידות, כדי לספק פתרונות לבעיות הפרט ומיצוי רוב בקשותיו לשביעות רצונו.
שיטתו מודדת את תועלת עובדי המדינה באמצעות נוסחה ממשקת בין אישור שביעות רצון הפרט מחד, לבין שרשרת פעולות בין שרי האלפים, שרי המאות, שרי החמישים ושרי העשרות מאידך - הכל במתווה מתואם לתועלת פתרון בעיות.
לדבריו: "זוהי תועלת חיבור פתרון לבעיה לשביעות הפרט המתבצעת בשרשרת של שרי העשרות עד שרי האלפים ככל שיידרש פתרון הבעיה".
"מדובר בתועלת אמיתית הנמדדת בשרשרת אנשי הפתרון העוסקים במידע, כלים, השפעות ומידות אשר ברשותם הפעלת פעולת אספקת פתרון לבעיות זולתם".
לשיטה יש גם פרמטר כלכלי-כספי בדמות ערך מטבע המבוסס על משאבי פתרון לבעיות המתגלם במטבע שקל דיגיטלי חכם.
"הערך נשקל באספקת פתרון מידע, כלים, השפעות ומידות למקבלו ונרשם באישור שביעות הפרט ומוצפן בין המעורבים בעצמם או בבנק בעיות ותלונות הפרט שהוקם לסחור במשאבי פתרונות לבעיות ותלונות הפרט", לפיו.
"מכל מקום, עידן הפקדת ערך במוסד פיננסי חיצוני מסוג בנקים סטנדרטים, אינו הכרחי כמו שהיה", כך מסביר ארליך.
פיתוח שיטת שרות הפרט בשרשרת שרי העשרות עוד בעיצומו.
בנוסף שיטתו מתיימרת למדוד ׳מס דאטה׳ עתידי לפי תועלתו לשביעות הפרט ובכך לאפשר ארגון וניווט ידידותי למען צורכי הפרט, זאת לעומת מטרות תאגידיות.
שיטתו של ארליך מושתת אלגוריתמית בין כלי בינה מלאכותית אישית ומאובטחת על ידי רשות מידע, כלים ומשאבים דיגיטליים למען הפרט.
לדבריו, תרומתו הגדולה היא תשובה לאביו מורו שהיה דורש ממנו לדעת כיצד הוא מודד ומתקף טענה ביקורתית כזו או אחרת כנגד השווה לזולתה.
אביו מורו פרופ׳ פרדריק ארליך היה מפציר בו כי המדידה הנכונה נחוצה לצורך השווה וכי מדידה סדורה היא הגביע הקדוש של מדעי החברה ועד שלא יידע כיצד למדוד פעולת השלטון אין לו טענה מבוססת לחלופה טובה ממנו.
ככפרה על הצער שנגרם לאביו מורו טרם פטירתו בכך שעיריית ירושלים התעמרה בבנו והחריבה ביתו וריסקה את תקוותיו - ארליך המתבגר, פעל להמציא את המדד המבוקש לכבודו.
הוא מסביר: ״רק בשנים האחרונות באמצעות כלי בינה מלאכותית אפשר יהיה לנתח מידע בכמויות הנדרשות על רצף השירות הציבורי".
"מאחר כי אפשר לפקח ולהשוות בין כל פעולות עובד מדינה לעומת שביעות הפרט לבקשתו אזי אפשר למדוד תוקף הפעולה ותועלתו לשביעותו תוך זיהוי חלופות סבירות או מדויקות יותר".
"מאחר שנמצאה טכנולוגיה המסוגלת לפקח על מערכות השירות בדרך להוזיל את השירות הציבורי - חובת המחוקק להפעילה ולמדוד את תועלת עובדי מדינה. כולל לצורך פיקוח על תועלת עצמם״.
פרופסור ארליך סבור כי רשות המסרבת להפעיל פיקוח על עבודתה נמצאת בניגוד עניינים קיצוני ויש להעביר סמכות רלוונטית על פיקוח, בקרה, מיפוי ומדידה של כל הרשויות לרשות שלטונית ייעודית ונפרדת.
לשם כך חיבר חוק יסוד לחוקה: עשר רשויות המדינה וסמכויותיהן; כולל: רשות הפרט; הרשות המכוננת; רשות הנשיא; רשות המידע, רשות הכלים והמשאבים הדיגיטליים למען הפרט; הרשות המחוקקת; הרשות המבצעת; הרשות השופטת; רשות מדד, מיפוי ובקרת תועלת עובדי מדינה; רשות השירותים האזוריים לפרט; ורשות שביעות הפרט.
סיפורו של פרופ׳ ארליך ומאבקו לרפורמה בישראל יתואר בסדרת כתבות לבוא.
