ארה"ב הודיעה על הטלת מכסים חדשים גבוהים במיוחד על מגוון מוצרים סיניים.
וושינגטון הכפילה למעשה את המכסים על כלי רכב חשמליים (EV) ליותר מ-100% והטילה היטלים חדשים על שבבי מחשב, תאים סולאריים וסוללות ליתיום-יון.
הבית הלבן טוען שהצעדים החדשים נועדו "להגן על עובדים ועסקים אמריקאים". המכסים ישפיעו על 18 מיליארד דולרים של סחורות מיובאות מסין, כולל פלדה ואלומיניום, מוליכים למחצה, סוללות, מינרלים קריטיים, תאים סולאריים ומנופים.
גורמים רשמיים בממשל ביידן טוענים כי הצעדים מגיעים בתגובה לשנים של "שיטות סחר לא הוגנות" שבוצעו על ידי סין, כולל העברת טכנולוגיות, הפרות קניין רוחני, ופריצות סייבר לעסקים אמריקאים.
"סין משתמשת באותה שיטה שהייתה לה בעבר כדי להניע את הצמיחה שלה על חשבון אחרים על ידי עודף קיבולת סינית והצפת שווקים גלובליים עם ייצוא שמתומחר נמוך בגלל שיטות עבודה לא הוגנות", נמסר מהבית הלבן.
"המכסים המתוקנים מוצדקים", אמרה נציגת הסחר של ארה"ב, קתרין טאי, שהאשימה גם כן את סין בגניבת קניין רוחני אמריקאי.
לטענתה מכסים קודמים היו יעילים בהפחתת ייבוא סחורות סיניות, תוך הגדלת הייבוא ממדינות אחרות.
על פי נתוני הלשכה למפקד האוכלוסין, ארצות הברית יבאה סחורות בשווי 427 מיליארד דולרים מסין ב-2023 וייצאה 148 מיליארד דולרים בשווי סחורות.
פקידים אמריקאים תייגו שוב ושוב את סין כ"מתחרה הבכירה" של אמריקה, תוך הידוק ההגבלות הכלכליות נגדה.
המכסים על סחורות סיניות כבר הועלו באופן משמעותי לראשונה תחת הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, ששיגר את המטח הראשון של תחמושת כלכלית אמריקאית במלחמת הסחר שהכריז בשנת 2018 ושהיתה מוצלחת ביותר. גישה דומה, אך רכה יותר, נמשכת תחת יורשו, ג'ו ביידן.
בייג'ינג מצידה מזהירה כי צעדים אלה מפרים את עקרונות התחרות ההוגנת, ופוגעים ביציבות הסחר העולמי.
המתיחות הגוברת בין ארה"ב לסין מאיימת על הצמיחה הכלכלית העולמית, הזהירה קרן המטבע הבינלאומית בשבוע שעבר.
לא בטוח שזה מדויק.
