חיסול או תאונה? כל מה שיש לקחת בחשבון על רקע 'רעידת האדמה' השלטונית בטהראן

לנשיא ראיסי היו אויבים רבים.

איראנים שהכניס בעבר לבתי כלא, עינה, או הוציא להורג ובני משפחותיהם בהיותו ראש מערכת המשפט במדינה; תומכי רוחאני ויריביו הגדולים עבד אל נאצר חמאתי ומוחסן מהרילזדה; וגם אחרים שחששו כי בן טיפוחיו של המנהיג העליון האייטולה חמינאי יבקש לרשת את כס המנהיגות העליונה באיראן לאחר מותו של האחרון.

לכך ניתן להוסיף את אוקראינה שהפכה בשנתיים האחרונות לאויבת ישירה של איראן, את ארה"ב שלמרות פייסנותה מעולם לא בחלה באמצעים לחסל מנהיגים במטרה ליצור שינוי מדיניות הרחק מהקו התקיף שנקטה איראן בסוגיות בינלאומיות (סין, אוקראינה, עיראק, סוריה, ולבנון), וכמובן גם את ישראל - אם כי מאוד לא סביר שירושלים תבצע מהלך כה קיצוני בהינתן תגובת הנגד לחיסול גרנל שהובילה לכ-400 טילים וכטב"מים ששוגרו לעבר שטחה. מה גם שחיסול ישראלי, או טביעת אצבע ישראלית עלולים להוביל במצב זה למלחמה אזורית - דבר שישראל אינה מעוניינת בו בשום פנים ואופן.

כאשר הנשיא ראיסי נבחר היה זה לאחר בחירות (2021) בהן הודגמה ההשתתפות הנמוכה ביותר בעשורים האחרונים באיראן.

במקביל במהלך כהונתו הוא הפך לנטל תדמיתי בשל לא מעט הפגנות שגרמו לערעור היציבות תחתיו ופגעו קשות ביוקרת המשטר בשנים החולפות ברחבי העולם המוסלמי.

תומכי תאוריית ההתנקשות מצביעים על כך שהעיתוי לא מקרי - האייתולה בן ה-86 בדרך לסוף שלטונו, וקרבות ירושה כבר מתנהלים בין אנשי משמרות המהפכה ובין פלגים שמרניים אחרים שלא נהנים כמותם מ'חתיכה מהעוגה' או שנמצאים בשולי מעגל מקבלי ההחלטות בטהראן.

מלבד אויבים ותיקים, ומאבקי כוח פנימיים נסיבות מותם של ראיסי ושר החוץ הפעלתן חוסיין אמיר עבדוללהיאן מעוררים תמיהה.

1. התאונה התרחשה במהלך ביקור במדינה בעלת אוריינטציה פרו-מערבית ופרו-ישראלית - על שטח הגבול שבין המדינות.
2. היא מתרחשת במהלך צומת אסטרטגי קריטי בו ניצבת איראן מבחינת מדיניותה המזרח תיכונית אשר דורשת קבלת החלטות - במרובע שבין סעודיה, ישראל, ארה"ב, וחיזבאללה - כמותו לא ידעה איראן שנים.
3. במידה ומדובר ב"עבודה מבפנים" התנועה באזורים הרריים שבצפון המדינה אופטימלית כדי לשוות לאסון דימוי של תאונה בשל תנאי מזג-אוויר וטופוגרפיה קשים.

אחרים, הטוענים לתאונה - מצביעים על המשתנים הבאים.

1. הציוד הלקוי בו משתמש חיל האוויר האיראני לתעבורה מועד לפורענות.
2. תנאי מזג האוויר והתוואי מעידים על הפתאומיות שבה הדברים אירעו דווקא - ולאו דווקא על תכנון מוקדם (מן הסתם, אפשר גם לטעון הפוך לגבי משתנה זה).
3. חמינאי עדיין נהנה מאחיזת ברזל בארצו, והדרג המנהלי אינו מעוניין בהכרח בזעזועים בלתי צפויים בעת קריטית מבחינה פנימית וחיצונית שכזאת 
4. בכל מקרה, גם אם כן מדובר בניסיון התנקשות סביר להניח כי מעולם לא נוכל לדעת זאת בוודאות בשל חוסר הרצון האיראני לשדר פגיעות שכזאת לגבי יכולת המשטר להגן על דרגי הממשל הבכיר שבו.

בשלב זה כל שנותר הוא להמתין לתוצאת החקירה או לדליפה של מסמכים פנימיים ומסווגים לגביה על ידי רשויות המודיעין במערב שיבקשו להביך את משטר האייתולות בין אם מדובר בכשל תחזוקתי וטעות אנוש, ובין אם מדובר בהתנקשות בעלת השלכות היסטוריות.